הדודות מקפה רוול

לכבוד חגיגות המאה של תל אביב יזמה חברת "קרינולינה" בשיתוף מנהלת המאה ועיריית תל אביב פרוייקט ובחרה 100 מעצבים שיעצבו פריט במיוחד לעיר החוגגת. צוות השופטים מנה את היסטוריונית האופנה וראש החוג לעיצוב אופנה שעבר בשנקר איילה רז, עיתונאית האופנה המיתולוגית של "ידיעות אחרונות"-נורית בת יער ורן שבני, ראש המחלקה לעיצוב אופנה המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה.

טל פרנקל אלרואי (42) הקימה לפני שנתיים את המותג Dr. Tal Frenkel Alroy. פרנקל אלרואי היא דוקטור לספרות עברית ובמשך שנים רבות מרצה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון. עם הגשת עבודת הדוקטורט, שעסקה ביצירתו הספרותית של הסופר יואל הופמן, החליטה להירשם ללימודי צורפות. "אחרי כתיבת 350 עמודים של עבודת הדוקטורט הרגשתי צורך לעשות משהו עם הידיים ולא עם הראש". במהלך ההכשרה שלה בסטודיו לצורפות של האמן מיכה יחיאלי בתל אביב, העבירה פרנקל אלרואי סדנאות תיאורטיות לאמנים ולמעצבים, שחקרו את הפואטיקה של עבודת המעצב.

"האלמנט המרכזי בתכשיט "קפה פנינה" הוא ספל קפה זעיר, בעל ידית, עשוי כסף, ובתוכו פנינה סינית מתורבתת. "קפה פנינה" הוא מחווה לגברות העיר תל אביב, שהגיעו ארצה מאירופה כצעירות, בעלייה החמישית ב-1939 ובעקבותיה. הן היוו את בסיס החברה הבורגנית בתל אביב, עיצבו את תרבות בתי הקפה שלה כצעירות מודרניות ותוססות, בסוף שנות ה-30 ובשנות ה-40, וכ"דודות פולניות" בעשורים המאוחרים יותר.

הפנינים הן אולי המאפיין המובהק ביותר של שכבת אוכלוסיה אירופאית זו, שישבה בבתי הקפה התל אביביים, כדוגמת קפה סן רמו, קפה גת רימון, קפה פילץ ואחרים – בתי קפה שתוכננו בסגנון מודרניסטי כמו המקבילות שלהם בבירות האירופאיות."

"21 שנה. במקור מהרצליה."

"אני אוהבת ללכת לשוק העתיקות בכיכר דיזנגוף, לדבר עם המוכרים בדוכנים, לחפש מציאות משנות העשרים והשלושים העליזות, ולפגוש את האמנים, האוצרים וסוחרי האומנות שמסתובבים במתחם."

"לו הייתי רוטשילד, הייתי קונה את הנעליים בקום איל פו, את הג'ינסים ברטרו בקינג ג'ורג' ואת התכשיטים אצל יקירה אינהורן מ 'אלברטינה', שהחנות שלה ביפו היא מוזיאון לתכשיטים עתיקים ומיוחדים."

"בדיזי בכיכר דיזנגוף. זה ההמשך שלי לשישי בבוקר יום יפה."

"ב'פלאפל מנשה ובניו' ברחוב מזא"ה יש את הכבד עוף הכי טעים בעיר, זה מקום מקסים שיקר ללב אבל זול לכיס."

"המשורר והסופר יצחק לאור. שהוא אדם עם יושרה כתל אביבי, כישראלי וכיהודי. אני מעריכה את פועלו הפוליטי ואת התחושה שהוא עושה זאת גם בשבילי, כאשר ביום מן הימים יבואו וישאלו אותי איפה את היית כשכל זה קרה. הוא אינטלקטואל משכמו ומעלה והעובדה שהוא כבר לא חלק מהממסד האקדמי מעידה כי מדובר במעוז השמרנות והבינוניות."