זמן קצר לפני שהחלה תצוגת שמלות הערב והכלה של אפרת קליג לקיץ 2013 בשבוע האופנה גינדי תל אביב, התרוצצו להן בקרב קהל העיתונאים והאורחים שמועות שונות הנוגעות למעצבת; החל מכך שהמבטא הצרפתי שלה הוא לא יותר ממניירה נוסח ריף כהן, דרך המחירים המופקעים שהיא גובה עבור העיצובים הדרמטיים שלה ועד לשאלה באיזה תפקיד שימשה לצד ג'ון גליאנו, אותו היא מזכירה דרך קבע כחלק מהרזומה המקצועי שלה. ללא ספק, זוהי רכילות מרושעת, ובוודאי לא הוגנת, המעוררת סימפטיה כלפי המעצבת עוד לפני תחילת התצוגה. אבל למרבה האכזבה, בין אם מדובר באמת או בשקרים, הקולקציה לא עמדה לזכותה קליג.
התצוגה נפתחה לא עם דוגמנית, אלא עם לאה שנירר. ידוענית ערוץ 10 המוכרת מהתוכנית 'מעושרות', הציגה את אותה שמלה שחורה באורך הרצפה שלבשה בתצוגת הפתיחה של שבוע האופנה. גם הערב היא השתדלה, כמו אז, לא למעוד, ודמתה משום מה לדראג קווין שלא ממש מורגלת לעקבים גבוהים. בחירתה עוררה סימן שאלה בכל הנוגע להמשך. מה לכוכבת ריאליטי-טראש ולקולקציה שמבקשת להיות אפופה בהילה של יוקרה? התשובות התבררו לאיטן ובאופן מנומק מיד אחר כך.
שמלות צמודות באורך הברכיים, שמלות ערב וכלה באורך הרצפה (בעיקר בגזרת בת ים) ומספר אוברולים הוצגו בזה אחר זה ויצרו גל מתמשך של מבוכה ואכזבה. ברובם התגלה מוטיב משותף תמוה שילוב בין בדים אטומים ולרוב צבעוניים, לבין בד אלסטי בגוון עור או רשתות שקופות, שיצרו תעתוע של חלקי גוף חשופים. מדוע בחרה קליג לקטוע את זרימת הבדים באופנים שונים - הרבה פעמים באזור הסרעפת והירכיים - ולחברם באמצעות הניוד המטעה? לא ברור. אבל התוצאה - קולקציה לא יפה, לא אלגנטית ולא מחמיאה.
כדי להחמיר את התופעה, כמה שמלות היו שסועות באופן מוגזם. איך לובשים שמלה עם שסע קדמי גבוה כל כך? שמים יד מלפנים תוך כדי הליכה? סגנון סר טעם שנראה בפעם האחרונה בשבוע האופנה הקודם של תל אביב, בתצוגת גלית לוי. בכלל, רוחה של האופנאית ההיא ריחפה פה לא מעט. וזה לא ייאמר לזכותה של קליג. חבל שבית דיור, אשר על פי עדות עצמית של המעצבת היה חלק מעברה הממושך בפריז (12 שנות לימוד ועיסוק בתחום באופנה), לא השאירו את חותמם בעבודתה.
מפגן של טעם רע נקשר גם לבחירת הגוונים ולשיבוצים המנצנצים. כמובן, ישנם השחור והלבן הבטוחים והצפויים, אבל הצהוב-לימון המסנוור והוורוד המזעזע השלימו קולקציית נפל. שמלות מוזהבות לא יצרו אפקט שטיח אדום או גלאם הוליוודי, אלא נטו יותר להזכיר את האופנה הבלתי טובה בעליל של בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה. אבנים בוהקות בגדלים שונים יצרו תחושה של אופנה זולה בשבוע האופנה, רק ביוקר. רוכסנים דומיננטיים גסים ומאורכים בגב השמלות היו פרט מיותר ביותר, כמו גם פפיוני ענק שהתנודדו להם לא בנחת מתחת לישבנן של הדוגמניות שהציגו כמה מדגמי שמלות הכלה; גם הן, אגב, התאפיינו בגזרות בלתי ייחודיות, בנאליות ובדים שמן השורה הראשונה נראו דקים מדי, שקופים מדי ובעיקר זולים מדי.
יש קשר בין גינדי לאופנה?
