השנה היא 1990, יריית אקדח קטלנית מפלחת את החזה של סופיה קופולה והיא נופלת מדממת אל זרועותיו של אביה המבויים, ואיתה גם קריירת המשחק שלה. זו הייתה אמורה להיות הפריצה של השחקנית הצעירה בת ה-19, בתו של במאי-העל פרנסיס פורד קופולה שלוהקה לפרק השלישי והאחרון בסאגת סרטי "הסנדק". אך בפועל, הודות לכישורי משחק דלים ולאי-יכולת לעבור מסך כפי שטענו אז המבקרים, נחרטה ההופעה הבימתית של קופולה ג'וניור כאחת ההופעות המביכות בהיסטוריה של הקולנוע. אז איך בכל זאת שברי קריירת המשחק שלא התחילה הצליחו להתאחות ולהצמיח את אחת הבמאיות המשמעותיות של ימינו? ויתרה מזאת, איך הנערה המבויישת והמאותגרת פוטוגנית הצליחה להפוך לאלילת אופנה איקונית ואיכותית?
קופולה תחגוג בשבוע הבא את יום הולדתה ה-43, ויש לה את כל הסיבות שבעולם לחגוג בין היתר משום שאמש (רביעי) הכריז מארק ג'ייקובס כי חברתו הטובה והמוזה הפרטית (לה אפילו הקדיש תיק על שמה) תביים את סרטון הפרסומת של הבושם החדש "דייזי דילייט"; בחודש שעבר הוזמנה על ידי מגזין האופנה הנחשב W לכהן כעורכת אורחת בגיליון מאי שראה אור בתחילת החודש; וביום רביעי הבא, ביום הולדתה היא תדהר בפסטיבל קאן, הפעם על תקן חברה בפאנל השיפוט היוקרתי של הפסטיבל. וכאן בדיוק נעוץ סוד הקסם של קופולה הדואליות הזו בה היא שוחה באלגנטיות נטולת מאמץ, הג'אגלינג האינטיליגנטי בין עשייה קולנועית לעשייה אופנתית, והחיבור החזק כל כך בין שתיהן.
כבר מהפריים הראשון של סרט הביכורים שלה, "חמש ילדות יפות", היה ברור כי מדובר במשהו שלא נראה עדיין כמותו. על קו התפר שבין שנות התשעים לשנות שהאלפיים, הצליחה קופולה לברוא שפה קולנועית ואסתטיקה שהם מיקס תרבותי-אופנתי של שוליים ומיינסטרים, נוסטלגי ומודרני, מורכב ושטחי, מלנכולי ומחויך. כאילו חזתה את עליית הטאמבלר והאינסטגרם, הצליחה לייצר קופולה כתב יד אישי יפה במיוחד, שהמשיך גם לסרטה השני והמוערך "אבודים בטוקיו" (2003).
למרות שכבר בגיל 15 נחשפה לעולם האופנה כשעבדה כאסיסטנטית של קרל לגרפלד בבית שאנל, על אף שבמקביל לצאת סרטה השני בחר בה מארק ג'ייקובס לפנים של הבושם "בלאש" ועל אף התשבוחות, המועמדויות והזכיות שגרפה קופולה על שני סרטיה הראשונים - נראה כי הברייק האופנתי שלה הגיע דווקא בסרטה השלישי "מארי אנטואנט" (2006). בעוד שמבקרי הקולנוע גילו אכזבה מהעיבוד הפוסט-מודרני לסיפורה של מלכת צרפת חובבת העוגות, עולם האופנה לא יכול היה להישאר אדיש אל מול האסתטיקה הקופולית.
כתב היד של קופולה החל להפוך למושא החיקוי של בלוגריות אופנה, מגזינים וסטייליסטים שהתמכרו לניחוחות האינדי-פופ החולמניים ששירטטה הבמאית. השיא נרשם בספטמבר 2006, כאשר אנה וינטור החליטה להציב על שער גיליון ספטמבר גיליון האופנה השנתי החשוב ביותר, לא אחרת ממארי אנטואנט. קירסטן דנסט שכיכבה גם ב"חמש ילדות יפות", גילמה את המלכה האם גם בסרט וגם על השער. בגיליון עצמו אפילו פורסמה הפקת אופנה מיוחדת בכיכובה של דנסט, כולה על טהרת הקוטור ברוח המהפכה הצרפתית.
הסגנון הייחודי של קופולה החל ליצור עניין גם מחוץ למסך, ולאט לאט החלה הבמאית לקבל את הפוקוס בעצמה. סגנון הלבוש הפשוט אך מתוחכם שלה החל לסקרן את מסקרי השטיחים האדומים, ומגזיני אופנה יוקרתיים דוגמת ווג איטליה, ווג פריז ודייזד אנד קונפיוזד החליטו להפוך את קופולה עצמה לנערת השער החודשית שלהם, תפקיד השמור בדרך כלל לאלו שנמצאות בדרך כלל מול המצלמה ולא מאחוריה על כסא הבמאי. בשנת 2008 נרשם אפילו שיא נוסף, כאשר מארק ג'ייקובס חברה הקרוב, החליט לצלם את קופולה לצד אביה לקמפיין של לואי ויטון.
בשנת 2010 הוציאה קופולה את סרטה הרביעי "אי שם", זוכה פרס אריה הזהב, הפרס החשוב ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה. קופולה הייתה האישה האמריקאית הראשונה לזכות בפרס היוקרתי. אך מה שבלט יותר מהזכייה הנכספת, הוא המוטיב הסדרתי שהחל להירקם בסרטיה- הבדידות.
מה שנראה כאקורד חוזר בסרטיה של קופולה הצליח לסחוף אחריו דור שלם ואבוד, כאשר כל פעם הוא נוהה אחר נערת פוסטר אחרת. פעם זו קירסטן דסנט בדמותה של מלכה בודדה, פעם סקרלט ג'והנסון בתפקיד צעירה אבודה בחלל, ופעם אל פנינג על תקן ילדה בת 11 שנקלעה בטעות לחיי זוהר ריקניים.
בקיץ שעבר, העלתה קופולה הילוך עם "בלינג רינג", העיבוד הקולנועי לסיפורם האמיתי של בני נוער פוחזים מקליפורניה שפרצו לבתיהם של הסלבס האהובים עליהם וגנבו מהם. הסרט אולי התקשה לשחזר את האימפקט של קודמיו, אך הוא הצליח לייצר תמונת מראה ביקורתית למדי על פניו של הדור הצעיר, השיכור מאבק כוכבים, פרסום מהיר, צילומי סלפי אובססיביים וסגידה ריקה מתוכן לאלוהי המותגים.
במקביל הרזומה האופנתי של קופולה הספיק להתמלא, לדוגמא בסרטון הפרסומת שביימה עבור שיתוף הפעולה בין מארני ל-H&M, בזמן מצלמה אצל מארק ג'ייקובס עבורו היא גם עיצבה כמה חלונות ראווה, ובהופעות אורח תדירות במגזיני אופנה ובתצוגות חשובות.
בחודש שעבר, חשפה קופולה את הפרויקט החדש והמסקרן שלה עיבוד קולנועי בשר ודם ל"בת הים הקטנה", האגדה המפורסמת של הנס כריסטיאן אנדרסן שזכתה לעיבוד המאויר והקסום של וולט דיסני. קופולה מיאנה לשתף ביותר מדי אינפורמציה, ורק גילתה כי הגרסה שלה מתוכננת להיות מורבידית ואפלולית.
ככה היא קופולה, מנווטת באוקיינוס של דימויים ותכנים, בין תמימות נערית לאובדן שלה, בין עושר לריקנות. זה מה שהופך אותה לבמאית כה מופלאה, לאייקון אופנה ולמשקיפה מחוננת שמנסחת בעדינות, כאב ויופי מדוייקים כל כך את פניו של דור שלם. יום הולדת שמח סופיה.