הופעה אייקונית דורשת הופעה אייקונית. כלומר מוזיקה שהיא פסקול לדורות שלמים, כמו זו של הרולינג סטונס, שמבוצעת על ידי הפרצוף הכי רוקנ'רולי שעדיין חי, מיק ג'אגר, דורשת לוק שאי אפשר לטעות בו.
אין סיבה להתחכם כשמתלבשים להופעה של הרולינג סטונס; הבגדים, כמו הלהקה, צריכים להיות כיפיים, חצופים ובעיקר קלאסיים. לא וריאציות על לוק של פסטיבל, לא פרשות מודרנית של מעצבי-על לטרנדים מהסיקסטיז - אלא הלוק עצמו.
פרנזים, ג'ינסים גזורים, שמלות וודסטוק, צעיפים, קרושה, והרבה עור. לא עור של מכנסי עור (אולי בחורף, אבל בטח לא עכשיו) אלא עור אמיתי. העור שלגופנו. העור השחום והנוצץ של הקיץ הישראלי הוא האקססורי הכי טוב שאפשר לבקש כשבאים לרקוד מול מיק ג'אגר. קל לשמוע את המוזיקה הזו וקל גם להתלבש להופעה הזו. כשהנערה מהעיר תלך לשמוע את "סטיספקשן" היא תראה, וגם תרגיש, משוחררת.
