השסע: האמת העירומה של ריהאנה

יותר מכל האיברים שהיא משקפת, נראה כי השמלה השקופה שלבשה ריהאנה לטקס פרסי ה-CDFA מעידה בעיקר על מה שהיא חושבת באמת על זכייתה בפרס אייקון האופנה, ועל התעשייה שעומדת מאחוריה. כי הרי יותר משריהאנה אוהבת ויודעת להתלבש, היא יודעת להתפשט - בין אם באינסטגרם, בקליפים, על הבמה או בצילומי העירום המלא למגזין הצרפתי Lui שעוררו הדים ברחבי העולם. בעידן בו מיניות ונשיות הופכים למושגים נרדפים, והעירום נהיה לדרס-קוד לגיטימי, ריהאנה מצליחה לברוא סטייל אישי שמטשטש את הגבולות האופנתיים והמוסריים שבין עירום ללבוש. ריהאנה לקחה עשרה צעדים קדימה את אמנות המשחק המקדים, ויתרה מזאת, היא לקחה את המושכות לידיים. כפי שהיא מזמרת בכל הזדמנות, ריהאנה אוהבת משחקי שליטה, גם במיטה וגם על השטיח האדום. ואם עור חשוף זה שם המשחק, אז ריהאנה קובעת את החוקים, ומחליטה כמה לחשוף, מתי לחשוף ואיפה לחשוף. בעידן אקסצנטרי ולוחמני כל כך, ריהאנה לא מחכה לאישורים אופנתיים, היא קורעת אותם לגזרים ומתעטפת בשאריות.
(רוני ודנאי)

אין ספק שלהגיע עירומה לטקס שכל כולו מקדש את הבגד, ועוד לזכות בתואר המתלבשת הטובה של השנה – זה צעד גאוני שייזכר לדורות. אך האם זה היה צעד נכון? ריהאנה השכילה בשנים האחרונות לתפעל זגזוג מהפנט בין מראה השרשוחה מברבדוס לבין מראה ההוט קוטור השאנלי, בין חליפות טום פורד מתוחכמות לבין שמלות חושניות, בין שיק השורה הראשונה במשחקי כדורסל לבין שיק השורה הראשונה בשבועות האופנה, כולל שימוש חכם באקססוריז ובמשחקי איפור הנעים בין מראה נקי ועד ליפסטיק ירוק כמו הדשא של השכן. בכך הצליחה רירי האהובה להפתיע את תעשיית האופנה המחבקת בכל פעם מחדש, לשמור על סקרנות מרגשת ובעיקר להוכיח לעולם כמה שהיא אוהבת אופנה, מעיזה לקחת סיכונים ונהנית משינויים. אך במקום לשמר את הקסם הזה, היא התמידה להציג את פטמותיה לקהל הרחב והפכה את העירום לדבר שגרתי, צפוי ואפילו מנג'ס. נוצר מצב אבסורדי שבו נהיה הרבה יותר מעניין לראות את ריהאנה לבושה מאשר עירומה, וזאת למרות גופה המושלם, נוצץ כמו יהלום ככל שיהיה. מה שמוזיל את רירי הוא השחיקה של העירום ולא העירום עצמו. נכון שלהדהים בכל פעם מחדש זה לא דבר פשוט, אבל הפעם היא היתה צריכה להתאמץ קצת יותר. בשביל פתרונות גימיקיים קלילים תמיד יהיה לנו את ליידי גאגא ומיילי סיירוס.
(ליאת להב)