לפני כחודש, לאחר תקופת עבודה של שנה, הכריזה רשת קסטרו על הצטרפותו של קו נוסף בשם בלאק להיצע העונתי, שעניינו אופנה מסוגננת בעלת אוריינטציה מחוייטת. שינוי מרחיק לכת במושגים של קסטרו, שאמור להוות שליש מהקולקציה הכללית. אמש (ראשון), במסגרת תצוגת האופנה לקיץ 2012, הוא הושק באופן רשמי וחלק מדגמיו הוצגו על המסלול, לצד קו הקז'ואל המסורתי של קסטרו שקיבל מעתה את השם רד Red וקו הג'ינס המכונה בלו Blue.
כאשר מתבוננים בעיצובים המרכיבים את בלאק כחטיבה נפרדת, כפי שהם מתגלים בסטודיו לעיצוב של הרשת או בחנויות המותג, נחשפות שתי אבחנות. האחת, שבשורת הצבע והחיו?ת השבטית העונה נעוצה כמעט כולה בפריטים של קו הקז'ואל, 'רד'. השנייה, שמסתמנת טעות אחת מרכזית שעשה צוות החשיבה של הרשת בכל הקשור ל'בלאק', והיא לא לקרוא לילד בשמו.
החשש הגדול שמא 'מחוייט' או 'לבו?ש' וזהו עיקר עולם האסוציאציות שבלאק נשען עליו יתפס כ'שמרני' או חמור מכך, אליטיסטי, הביא לכך שהקו משווק תחת אין ספור שמות אחרים. אם לצטט מאתר האינטרנט של החברה ומהאמירות של האחראים לו, הרי זהו קו 'אלגנטי', 'מתוחכם' ו-'סופר-פאשן'. מקבץ תארים, שאפשר להגיד בקלות גם על כיסא, ושנועדו כדי לנסות ולשכנע את קהל היעד שמדובר בקבוצת פריטים יוקרתית וחדשה, מתקדמת מבחינת אופנתית וקונספטואלית, שהעבודה עליה הוליסטית. אלא, שהמסר הזה, שהוא כה לא מחודד, מחטיא את העולל כמה פעמים. מצד אחד, הוא מייצר ציפיות שאין להן כיסוי, ומנגד מטשטש לחלוטין את מה שיש בו.
ראשית, זהו קו חדש במובן של דרך יעילה יותר לחדד את הקבוצות בקולקציה העונתית. אכן, וזו נקודה חשובה, כל אחת מהקבוצות, ובעיקר קז'ואל מול סמארט, התרחבה. אבל מלבד מספר בלייזרים לנשים וארגון מחודש של סניפי הרשת, אין ב'בלאק' מוצר עקרוני שלא היה בקסטרו לפני כן.
שנית, הסגנון והשפה העיצובית, למרות שהם נשענים על רמת חומרים גבוהה יותר, לרבות משי או תערובת כותנה-מודל, ולמרות צילומי קטלוג של חליפות, אינם מייצרים שום קסטרו אחרת או שונה, אולי רק קורקטית יותר. הגישה רחוקה מלהיות נועזת או חדשנית והיא 'לבושה' באופן שבו חולצה מכופתרת היא לבושה יותר בהשוואה לחולצת טי, אבל לא כאמירה אופנתית עקרונית. הרמזים המתבקשים לאותו 'סופר-פאשן' מובטח, לקו שיש לו איכויות החורגות מההיצע הרשתי המוכר, נפקדים בזה אחר זה ומתממשת ההכרה שזוהי אופנת אקזקיוטיב באצטלה של אופנה גבוהה. אין בכך רע, אלא שקהל חולות האופנה יוותר בלתי מסופק, ואילו הקהל המיושב או הבוגר אליו פונה הקולקציה בסוד, עשוי שלא לזהות את הרמז.
קולקציית הנשים מספקת את מירב הדוגמאות לעניין. הבחירה לכלול בקו קבוצת פריטים גדולה הנשענת על גוון שנמצא על התפר שבין ניוד לקפה מהול בחלב, ולתבל אותו לפרקים בצבע קוראל, ממחזרת למעשה את אחת ממגמות הצבע המשמעותיות ביותר שהגיעו לשיאן בשנת 2010. אפשר להתווכח האם פלטת הצבעים הזו הפכה כבר לקלאסיקה, אבל תהיה ההכרעה אשר תהיה, היא לא תשיב את העוקץ הרענן למקומו. דווקא כאשר צצות מתוך הקולקציה שמלה סרוגה ואלסטית בכחול-קרח, שמלה כסופה לחלוטין שעשויה כמרקם מבוקע או חצאית סאטן המכוסה כתמים עזים כצבעי הסוואה, מתברר עד כמה התוצאה מסביבן חסרת תנופה ממשית וחמור מכך נמקה אל תוך הנוף המוכר.
לבד תופעת הצבע, הצלליות והגזרות גם הן חסרות את הקצב המתאים. ככלל, רובן בנאליות ומשדרות בגרות ששכחה את נעוריה. משחקי הנפח והפרופורציות נותרים בשוליים, תולדה של כוונה שישמשו, בסופו של דבר, בגדים המתאימים למשרד. וכך, על אף חטיבה נרחבת של פריטים מחויטים כמובטח, שחלקם מסקרנים יותר, כמו בלייזר קצרצר ונטול דשים בגוון סמוק, חולצה מכופתרת לבנה בגזרת אוברסייז מבורכת או קרדיגן שחציו סרוג חציו עשוי משי שקוף למחצה, אין כאן ערך מוסף משמעותי. מכנסיים נוזליים בקו מותניים גבוה, גם אם הם עשויים טנסל, ידעה ההיסטוריה, וכך גם שמלות שחורות קטנות העשויות מלאכת קפלים מחושבת.
הדברים תקפים לקולקציית 'בלאק' לגברים רק בחלקם. ייתכן שהעובדה שהיא חולקה לשני תתי קבוצות, האחת עניינה חליפות והשנייה עניינה אופנה בכלל ומכונה 'קולקשן', מבליטה טוב יותר את איכויותיה.
בכל הקשור לחליפות לגברים, בסיס הארון הגברי, ניכרת התבססות על המוכר הבטוח. למעשה, אלו חליפות הדומות לאלו שהוצעו בקסטרו מן בשנים האחרונות, אשר עברו מיתוג מחדש. בלייזרים צרים ברכיסת שני כפתורים, עשויים בדים בתערובת סינתטית למחצה, המלווים במכנסיים הדוקים במקצת, בגוונים של אפור, שחור או גוון מתכתי של בז' כהה. אל החליפות מצטרפות עשרות של חולצות מכופתרות, המאופיינות בצווארונים צרים יחסית. גם אם ניכרת עבודת פיתוח בכל הקשור לגזרה או לעיצוב הצווארונים (חלקם אף מיושרים בעזרת עצמות פלסטיק), כמו החליפות עצמן וכמו חלקים גדולים מבגדי הנשים, הן מאופיינות בפונקציונליות ביורוקרטית מוגזמת.
עיקר האון הגברי נעוץ בחלק הקולקשן של בלאק. כאן נותב הסיפור האתני הפושה בקולקציה לפרשנות מודרנית חריפה, שהותירה ממנו רמזים-רמזים. חליפה העשויה תערובת פשתן בכחול צי, יצרה מהבד הקדום מבע עכשווי בזכות פרופורציות שפרטי פשתן אינם זוכים להן בדרך כלל; מכנסי שרוואל בהדפס איקט מפוזר, היו נועזים מספיק כדי לתבל את המינימליזם במעט יצר; ושורה של גופיות רחבות ורחוקות מהגוף, חלקן בגוונים בוטים של כתום וצהוב, חלקן בחלוקה גראפית של בלוקי צבע, נגזרו מבד בעל ברק סאטן עמום. זו הייתה בחירה כה מדויקת של חומר, עד שהן יכולות להיות תחליף ראוי ורדיקלי לחולצה מכופתרת. ייתכן שמול גשם הרשתות, זה מה שבלאק צריך להיות אלטרנטיבה, במלוא מובן המילה.