מהו סוריאליזם? לשים איור של מכונת כתיבה על חזית של שמלה ולזכות באהבת הקהל. מרי קטרנצו, עילוי האופנה הפועלת בימים אלה בלונדון, שנודעה בטכניקות מתעתעות של הדפסים דיגיטליים, הוכיחה בתצוגת האופנה לחורף 2012 אתמול בבוקר (שלישי), שהיא מסוגלת לקחת את חומרי ההשראה המוזרים ביותר, את הצבעים הבוערים שבנמצא, ולהפיק אופנה שהיא לא רק חדשנית בכל קנה מידה, אלא מזמנת מנות עצומות של אהבה (רק בסוף השבוע האחרון, קולקציית הקפסולה שיצרה קטרנצו לרשת טופשופ, הוכרזה כסולד-אאוט שעות ספורות מרגע ההשקה).
כמעט ואי אפשר להסביר איך מבד המודפס בסגנון נוף גני ורסאי המפוארים, מהמאה ה-17, יוצרים שמלה מרשימה כל כך, אבל עובדה - היא נכללת בקולקציה המונומנטלית של קטרנצו. כהרגלה בקודש, בונה המעצבת אשליות של תלת מימד ושל מרקמים שונים, על ידי בחירה מדוקדקת של בדים מצוירים כתמונות ממשיות אותם היא מפתחת בעצמה, ועל ידי שילובם המדויק על גבי גזרת הבגד ומקומות החיתוך.
קטרנצו יוצרת מהמוחשי את המופשט. מלבד אותה שמלת-גן או מכונת הכתיבה, צעדו על המסלול חליפה בוהקת, שחלקה העליון נדמה כסרטים שזורים זה בזה, וחלקה התחתון כווילון וגדילים, או שמלה נוספת ובעלת ווליום שבחזיתה, כמעט בלתי נראה מרוב פרטים המסווים אותו, שעון ענק, המזכיר מרחוק שעון יד שהוגדל או בכלל שעוני-ערוגה, מהסוג שהומצא בסקוטלנד בתחילת המאה העשרים והיה מקשט ערים אנגליות.
לכל זה מתווספת יכולתה לבנות את הרקעים המדוברים על גבי צלליות משוכללות. שמלות משורטטות בחדות, המדגישות מותניים צרים, שחצאיתן נוקשה ועומדת באוויר, או מיני קיפולים המשתלבים באופן אורגני ברצף הציור-צילום, תרמו גם הם לפנטזיה החריפה, שלפרקים דמתה לרגעי האופיום המלהיבים ביותר בעליסה בארץ הפלאות.
התשובה לשאלה המתבקשת ביותר, האם כל זה אמיתי, מסתמנת תשובה אחת - מסתבר שלא. המעצבת, שנולדה ב-1983 ביוון והשלימה לימודי עיצוב אופנה בלונדון, היא בוודאי הראשונה שתודה בכך, שהיא כאן כדי להתל בעין, ויחד איתה גם בדמיון. עולם האופנה הרי חי על רגעים של שכאלה.
התצוגה המופלאה של ברברי בלונדון
