השנה זוהי העונה השנייה שמותג בגדי הים 'אוברזון', בשונה ממותג הביגוד, מתנהל ללא גדעון אוברזון עצמו. את מקומו כמעצבת ראשית תפסה קרן גסנר, בת 31, בוגרת שנקר, שעבדה תחת המעצב הוותיק, הן כסטז'רית והן כמעצבת, כמעט ארבע שנים לפני שקיבלה את השליטה האמנותית לידיה. המותג, ששייך לקבוצת גוטקס וניתן לראותו כמתאים לקטגוריית ביניים ופונה לגילאי 25-45, בדרכו לרשום גידול מחודש בהפצה. בשנה שעברה חזר לשוק האמריקאי לאחר שנים ספורות של היעדרות, ועל פי הודעת החברה החל להימכר בבתי כלבו בארה"ב כדוגמת מייסיס.
הקולקציה לקיץ 2012 רחבה ומונה כ-150 דגמים המתפרשים על בגדי ים, חוף ואביזרים משלימים תואמים. היא מתבססת על ארבע קבוצות השראה מרכזיות רוח, מינרלים, אבן והדפסים חייתיים. לדבריה של גסנר, זמן פיתוח הקולקציה ארוך במיוחד משום שכל ההדפסים וגם הבדים עצמם, כמו למשל בד מחטב המכיל אחוז גבוה של לייקרה, מפותחים בסטודיו של 'אוברזון'. "לשמחתי", סיפרה המעצבת ביחס לתהליך שהוביל לאוסף הנוכחי, "למרות שהעבודה על הקולקציה החלה לפני התחזיות העונתיות, שמחתי לגלות שהיא עולה בקנה אחד עם החזרה לעולם הטבע".
בין אם אכן טקסטורות טבעיות או חייתיות פוקדות את מגמות האופנה, הרי שהתוצר הסופי מעודכן פחות. מסתמנת אי הלימה בזהות המותג. מצד אחד, ניכר שהוא קורץ אל קהל בוגר יותר, בזכות שלל גזרות סגורות; מצד שני, הוא מתפתה למשחקיות מוגזמת בכל הקשור לטקסטורות ותוספות על הבגד, החל מחלוקי נחל מזויפים ועד קשקשים. באופן הזה, הקולקציה מחטיאה פעמיים אין בה שום סממן לקלאסיקה גורפת, ומנגד, היא חסרה גץ צעיר.
ההדפסים, אחד ממושגי הבסיס בכל הקשור לבגדי ים, במיוחד על חוף עמוס מתרחצים, מעלים שלל סימני שאלה. מלבד ביקיני המרוכב משלושה סוגי בדים מפוספסים בכחול לבן, אשר נשרך בחבלים עבים, חלק הארי של העיצובים הגראפיים יוצר בדיוק את ההפך מהצפוי. הם לא מעוררים לחיים את העיצוב, אלא מקהים אותו.
הדפס של מעין משיכות מכחול בשחור-ורוד-לבן, דומה מרחוק למעין קמופלאז' מיושן במהותו, ועל דגם של בגד ים שלם הוא מסגיר את כוונתו הלא אלגנטית לטשטש את גוף הלובשת. דוגמא נוספת מספק מעין הדפס חברברות נמר דיגיטלי. רעיון ההפשטה של הציור נאה, גם הדרך בה הוא מפוזר בדירוג על בגד הים, אבל בפועל, למרות שזהו הדפס עשיר, הוא מייצר אפקט אנמי וחסר אנרגיה משום בחירת הצבעים והרקע הלבן. מתוקף כך, בגדי הים החלקים יוצאים עם ידם על העליונה, ובמיוחד אלה שנוצרו משתי שכבות דקיקות של צבעים מנוגדים, כמו סגול וכתום, שיש בהם שמץ של חדשנות מבורכת.
החטאות נוספות בקולקציה נרשמות עקב בעיות עריכה. ישנם שלל רעיונות מבריקים, אך ניכר שהם אינם מגיעים לכדי הבשלה ממשית. למשל, הכנסתן של כתפיות מתכווננות. על פניו, מהלך ראוי, שמאפשר להרחיב או להקטין את הרצועה לגודל המתאים, אך בפועל הן משוות לביקיני חזות של חזייה, כשספק מי היא האישה שתאווה להיראות כלובשת תחתונים בים. כך גם במקרה של דגם שלם המחולק לפסי רוחב עבים בצבעי טורקיז וכחול צי. זוהי בחירה מדויקת של גוון, שיש בה מעין משב רוח קריר, אולם עם הסתובבותה של הדוגמנית מתגלה כי בגד הים נאסף על הגב בשלושה קשרים עבים, מה שיצר עומס ויזואלי בולט ותהייה לגבי יכולתה של אותה דוגמנית לשכב על הגב. זוהי לכל הפחות המצאה חסרת פשר.
שאלת העריכה בגזרות מובילה אל שאלה של עריכה בכל הקשור לסוגיות אסתטיות. בגד ים שלם הוצג בגזרה בה שתי הכתפיות מתכנסות אל כתף אחת - מראה חריג ומקורי למדי. עם זאת, עדיין לא ברור לחלוטין מדוע לגזור אותו מבד מודפס בצפיפות ולכסות את הכתפיות הבולטות בלאו-הכי ברצף של קישוטים ואבנים צבעוניות וגדולות מידה. בגד ים שלם, שנקשר במעין קולר-מקרמה בחזיתו, מבהיר את הסוגייה על דרך הניגוד - אמנם גזרתו משווה לגוף קו מתאר קופסתי, אך יש בו איזון מסויים שהופך אותו להצלחה.
ייתכן, שהאפקטים מרחיקי הלכת, והדגש על המצאות אופנתיות, נובעים מתוך זהותו הארטיזינלית של המותג. מתוקף הרצון לשמר לו איזושהי חזות של אופנת מעצבים. אבל כאשר בגדי החוף, ובייחוד שמלה קלילה ושקופה ששרווליה נאספים בכותפות, הם אלה שמחוללים את הזוהר, יש סיכוי שנדרשת עבודת הפשטה נוספת.
טווח מחירים: שלמים: 449-549 שקלים; חזיות: 299-369 שקלים; תחתונים: 149-199 שקלים; בגדי חוף: 349 - 499 שקלים