המותג הצרפתי ז'רארד דארל, לו סניף אחד בישראל, נוקט בגישה מעט אחרת לקראת קיץ 2012. אם בשתי העונות הקודמות ניכרה יד קלה על ההדק בכל הקשור לתרגום מגמות, באופן שלעיתים לא היה מבייש רשתות אופנה מהירה (אם כי ברמת גימור וחומרים טובה יותר), הרי שכעת מסתמן ריסון קל והתבססות גדולה יותר על קלאסיקות בוהמיות, מהסוג הפופולרי ברובע השישי של פריז, זה הסמוך לגני לוקסמבורג והאוניברסיטה.
על אף פריטים העשויים תחרה אנגלית - כמו חצאיות עיפרון בכחול צי או שמלות קיץ קצרות, בהירות וקרובות אל הגוף - שנעשו פופולריים בעקבות קולקציית הקיץ של לואי ויטון, או מגע קל של הדפסי מטפחת טרנדיים, שאר הקולקציה מכוון ביתר שאת אל קהל יעד של נשים בוגרות יותר. שמלות מקסי ארוכות העשויות משי, עליוניות קרושה ברוח שנות ה-70, או שלל סריגי דייגים עבים מכותנה מבהירים עד כמה הומרה הכוונה ללכוד מגמות עונתיות סקסיות בשמרנות. גם פלטת הצבעים הכללית, ממנה בולטים בעיקר גוונים של קפה, כחול, קוראל ולבן, מבטאת הליכה בטוחה על נוסחא שהוכיחה את עצמה אין ספור פעמים בעבר.
ציות למגמות הוא אינו הכרח, אבל חייבת להיות לו חלופה טובה יותר, ויצירתית יותר, מאשר מחזור של רעיונות עבר. הוספתם של פרפרים צבעוניים על חולצה קלה, היא בוודאי לא הכיוון. מכאן, שהקולקציה היא ברובה קיצית, גם אלגנטית, אבל נטולה כל שמץ של רעננות. חליפת ספארי בצבע חאקי, שמגובה בחגורת עור, אולי גזורה היטב, אך חסרה כל פרשנות משוכללת, שתהפוך אותה מפריט ששמור לו מקום של כבוד במורשת הצרפתית (בעיקר בגלל איב סן לורן), למשהו שמבטא יותר מקצת נוסטלגיה שחוקה.
טווח מחירים: 390-2,000 לבגדים; תיקים עד 3,200 שקלים
ז'רארד דארל, ה' באייר 14 תל אביב