"נגמרה סמרטטת המעצבים"

"נגמרה הסמרטטת של המעצבים. יש מספיק סמרטטת ברשתות. אני ברחתי מהרשתות כי הייתי צריך להיות יצירתי במכנסיים בעלות ייצור של 6 דולרים", יורה מעצב האופנה נתיב יוחאי מאור באותו שבוע בו הוא מתכוון להשיק מותג חדש העונה לשם NY, שנועד לייצר אסוציאציות והקשרים בין ראשי תיבות שמו לתפוח הגדול בעולם.

למרות ותק של יותר מעשור וחצי בתעשיית האופנה המקומית, בין היתר כמעצב ראשי ברשתות אופנה כמו פלפל או מאוזנר (זו האחרונה אף הקדישה לו לפני כשנתיים בוטיק תחת השם Mausner & Nativ), שמו של מאור (46) עלה לכותרות בעיקר בשנה החולפת. הסיבה – מותג אופנה בשם Nyota, אותו השיק בחודש מאי האחרון יחד עם השחקנית אילנה ברקוביץ' ושנועד לפעול בשיטת גרילה של מכירות ממוקדות פעם בשלושה חודשים. "אילנה הייתה חברה שלי", הוא מספר כיצד נרקם שיתוף הפעולה. "היא לא מצאה לעצמה בגדים. אחרי שהזמינה אצלי מספר מערכות לבוש, היא לחצה שנעבוד ביחד, כשאני הייתי עסוק בהזמנות עיצובים אישיים. בסופו של דבר עשינו סיעור מוחות והמצאנו את הקונספט של Nyota".

אבל, כמו כל סיפור אגדות שטובל בביצה קטנה וצפופה, החיבור העסקי בין השניים התפרק רגע לאחר המכירה הראשונה. מתוקף מעמד הידוענית של ברקוביץ', הסכסוך קיבל בולטות תקשורתית שתובלה בשמועות ואמירות פיקנטיות, שרק הגבירו את הסקרנות הכללית ביחס לשאלה עד כמה היה שמן וכהה החתול שצעד בין השניים.

"הקולקציה של Nyota הצליחה בצורה פנומנלית. אבל זה לא הייתי אני. הקולקציה התבססה על אישה כמוה", הוא מפרט היכן התחילו להיבקע הסדקים ואוחז כדוגמא בבלייזר גברי בצבע אבן, בגזרת אוברסייז, שאפשר לדמיין אותו בקלות על כתפיה של נערה עירונית שדופה המעורה בבלוגים.

מסתבר, שלא הייתה שם רק שאלה של טעם. "כשעובדים ביחד מגלים מגלומניות מאוד גדולה. בשמונה וחצי בערב, באחד הערבים, קיבלתי מסרון שגרם לי לצאת משיתוף הפעולה ולהגיד ?What the fuck. יש פה לסלבס נטייה להתבלבל כשהם חושבים שהם יכולים לקבל חינם. והיא חשבה שהיא צריכה. 'בלעדיי לא היה קורה כלום', היא אמרה".

מה קרה בפועל שהוביל לאותה הודעה?
"חלוקת העבודה לא הייתה שווה. לא יכול להיות צד אחד שסחפו אותו לרצון וכמיהה של מישהי אחרת שרוצה להיות מעצבת. תראה, מאוד נהניתי לעבוד איתה, מהערבים המשותפים, מהארוחות המשותפות, מהמפגשים. לכן מאוד נפגעתי ממנה".

מה משמעות של חלוקת עבודה לא שווה בינכם?
"לא משתלם לי להוציא כסף מהכיס כדי שאילנה ברקוביץ' תוכל לקרוא לעצמה מעצבת. ב-Nyota זה ילד משותף. אני חושב שהיא התבלבלה. היא חיפשה ביצועיסט, אבל מי שרוצה ביצועיסט משקיע כסף, שוכר סטודיו. אני לא מנסה להגיד שבניתי אותה, אם היא רוצה להיות מעצבת, זכותה".

קשה לקבוע האם סגנון דיבורו יהיר ומתלהם, או שמא מבטא אישיות שיודעת בדייקנות כמעט מאיימת מה היא רוצה ולמה היא שואפת. במהלך השיחה איתו מאור מתחמק מלהצביע בדיוק על סלע המחלוקת (שהוביל למסרון שני מצד ברקוביץ' עם האמירה 'אני ממשיכה הלאה', לדבריו), כמו האם היה מדובר ברצון לחלוקה אחרת של רווחים, או קידום הקולקציה בדרכים נוספות. מנגד הוא מציין "יכול להיות שטיפסנו על עץ גבוה ושבעוד שנה נשתף פעולה. אני רק רוצה להגיד לכל האנשים – לא לנהל שיחות בהודעת טקסט. אין כמו תקשורת אישית, בשיחה".

אף אחד מהשניים לא מוכן לוותר, וכל אחד מהם מבקש להמשיך את עשיית האופנה. ברקוביץ' עתידה להציג מותג הנושא את שמה בחודש אוקטובר הקרוב, כשמאור מצדו, יחשוף בסוף השבוע הקרוב קולקציה ראשונה ל-NY, מותג שנועד לפעול באותה שיטה שנועדה ל-Nyota; כלומר מכירות פופ-אפ מרוכזות וקצרות מועד של קולקציה ייעודית ומוגדרת פעם בשלושה חודשים. "אני לא רוצה להחזיק חנות. אני לא בנוי לעוברים ושבים. כל דיזנגוף נסגר, יש מהפכה בעולם האופנה, וחוקי המשחק משתנים. אם אין לך את הכלים להציג מוצר שמדבר בשפה של רשת, הוא חייב להיות במחיר. אם הוא במחיר גבוה, הוא חייב להיות ברמה גבוהה".

20 דגמים מרכיבים את אוסף הביכורים של NY, שעל אף שני מוטיבים בולטים – האחד רוכסנים זהובים והשני רשתות שקופות למחצה – מתפרש על של קטגוריות רבות יחסית, משמלת גלבייה העשויה משי שנצבע באפור מתכתי ועד בלייזר מחוייט ומקוצר, בגזרת מכונסת וקוקטית, שרכיסתו מדמה ז'קט אופנוענים. "המוזה שלי היא מוניקה בלוצ'י. יש לה שיק, יש לה סקסיות, אבל דודה היא לא. היא זיקית – מבוהו שיק ועד רטרו. מעצב אופנה חייב להיות ורסטילי".

העיצובים, שבהתאם מאותתים על חיבה לנשים עם פרסונה מועצמת (שמלת מחוך כינורית ממשי דובדבני היא אנטיתזה לסגנון ההיפסטרי והמוצנע שאפיין את Nyota), נתפרים בסטודיו על ידי שלוש תופרות וזוכים לגימורים חלקים, המוכיחים ידענות בלתי רגילה ביצירה של בגד והתבססות על קלאסיקות שכבר הוכיחו את עצמן.

הסכום שבו נוקב מאור עבור פריט אכן גבוה מרשת ממוצעת, ובוודאי ממעצבים המתחמים בביגוד יום. קהל היעד מוגדר מאוד ואין מקום לכולן, אלא לנשים מבוססות, עובדות, עם מודעות אופנתית מפותחת, שמבקשות למצוא נחמה מרגשת בקרדיגן עשוי מוהר שחור, שבשוליו משולבת שפת רוכסן הגורמת לו להתפתל באוויר כשושנת ים. "אנחנו צריכים לקוחות אמידות", הוא אומר בניגוד להלך הרוח שנעשה פופולרי לאחרונה בתחום, המדבר על דמוקרטיזציה של אופנה ועל בגדים נגישים. "מעצבים צריכים שישלמו להם".

"אני מכיר את הרשתות, את קיצורי הדרך", הוא פורט את ההבדלים בינן לבינו, עכשיו שהתרחק מהן. "אני מכיר את החומרים הלקויים. מעניין אותן המחיר, אבל לא מעניינת אותן הלקוחה. זה יכול להיות פריט שנראה כמו גוצ'י, אבל שום דבר ממנו לא גוצ'י. לא הבד, לא המחקר על הגזרה, לא התפירה. שום דבר".

"אני מייצר כלכלי", הוא מגיב ביחס לנגישותם הבלתי מוטלת בספק של הפריטים בקולקציה, גם של המורכבים יותר מתוכה, כמו מעיל טרנץ' העשוי משי רב-גוני, שגווניו המתכתיים שוזרים בו הידור דק ומודע לעצמו. ייתכן שמתוקף ניסיונו עם השוק הרחב, מאור בוחר במודע בקטגוריה שכמעט אינה מטופלת בשוק המעצבים הישראלי - גרסאות יוקרה של עיצובים קלים לעיכול, זמינים ללבישה בארון מודרני ונטולי קונספטים רעיוניים שאותם הוא מכנה 'תחפושות'. "אני מעצב שמבין שצריך למכור. גם דברים אמנותיים צריך למכור. אתה צריך להבין מי קהל היעד שלך. אתה צריך להכיר את האישה. הצלחה של מעצב זה לא בגד יפה, אלא האמירה 'איזה מדהים את נראית'".

אתה שמח שעבדת זמן ארוך ברשתות אופנה?
"במבט לאחור היה לי נוח שם. לא הייתה לי אחריות פיננסית".

עכשיו יש לך הרבה אחריות פיננסית
"אבל יש לי עתיד. עוד 10 שנים אני רוצה לפרוש. זה פתטי בעיני להילחם על החיים בגיל 55".

בעולם כל כך מהיר, איך אתה מצפה שללקוחה תהיה סבלנות לחכות בין מכירה למכירה?
"תחכי שלושה חודשים. למה? בגלל עבודת היד. בגלל שהכל מיוצר פה. תקני אחרים כדי שתוכלי להשוות. לקוחה צריכה להיות גרופי שלך, ואתה צריך להיות גרופי שלה".

ליהי גורלניק, מנהלת יחסי הציבור של אילנה ברקוביץ', מסרה בתגובה: "אני מאחלת לנתיב הצלחה בהמשך דרכו המקצועית".

טווח מחירים: 700-2,500 שקלים; הקולקציה תימכר בגלריה טבי, אחווה 24 נווה צדק: 6 בספטמבר, 18:00-22:00; 7 בספטמבר, 10:00-18:00; 8 בספטמבר 11:00-22:00.