"הוא חי את המיתוס. הוא היחיד שנשרף באמת", מצביעה נעם צוקר, שיחד עם בן זוגה מיכאל ספרר הקימה לפני כשלוש שנים את המותג אווה מנדלבאום, על רישום שיצרה בצבעי פסטל של זוהר ארגוב, התלוי במרכז קיר ההשראה של קולקציית הקיץ. אותו הרישום בדיוק, שמאופיין בגוונים חיוורים, כמעט מורבידיים, מתנוסס גם על חולצת טי פשוטה בגזרת קופסא, המשמשת כאבן הראשה לאוסף העונתי כולו.
עבור מותג שמכונה על שם דמות פיקטיבית, שאינה חיה בישראל, ושבארבע העונות האחרונות נהג לחקור אופקים זרים, מהחלל החיצון ועד סממנים ויזואליים של תרבויות ארצות הברית ובריטניה, הבחירה באייקון מקומי מובהק כל כך מעלה שלל שאלות. "זו פעם ראשונה שדמות של אדם ספציפי התחילה קולקציה", מציינת צוקר. "אבל אני לא חושבת שהבחירה בזוהר [שנכתב על ידי בני הזוג דווקא באותיות לטיניות ל.ש.] שונה מההשראות ששימשו אותנו עד היום". לדבריה, יש משהו בדמות של המלך, ובהצלחה שלו כאמן, שדווקא הופך אותו למרוחק במקצת, למעין סוג של סמל, לטריטוריה נפרדת, שניתן להתבונן עליה מבחוץ. "זה כאילו שאני מביטה על הדמות שלו מבעד לתאורת במה המכוסה בצלופן מרשרש".
ואולי העצב המהול בארגוב הוא שיצר גם עניין אחר. המתח בין הגלאם ומעמד הכוכבות, הנמתח גם בין טעם טוב וטעם רע ובין חיים של עושר לחיים עשירים פחות, הם אלה שעודדו את הצמד לפזול אל עבר טריטוריות משיקות נוספות. גיבורים טראגיים נוספים, כולם בוודאי גדולים מהחיים, הציתו את דמיונם. לצד דמותו של ארגוב, נתלו בסטודיו לעיצוב של המותג גם צילום איקוני של בעל הלהיט הבודד מייק ברנט, או תיעוד של עפרה חזה, עומדת על במת האירוויזיון, משלבת באחת בין גאווה לאומית לזוהר נוסח תחילת שנות ה-80. איורים של אבני חן, ספק מזויפות ספק אמיתיות, היו תוספת ויזואלית מתבקשת לסיפור המורכב, עומדות בפני עצמן כעדות לברק נוצץ שמקורו לא תמיד ברור.
אווה מנדלבאום שמתחיל בימים אלה צעדים ראשונים בהפצה בארצות הברית - מסתמן כמותג שראשו בעננים ורגליו יציבות על הקרקע, והמתח המגולם בהשראת המסגרת נעשה לנתק בין המופשט למוחשי. הרעיונות גדולים מהאופנה עצמה. "מעודנת ואסתטית, אבל מכילה בתוכה את הסממנים של גלאם", מציינים בני הזוג לגבי הקולקציה. אלא שזו חסכה חיסכון ניכר, והניצוץ המגרה הנעוץ באותו טעם רע המתלווה לזוהר אמיתי רוכך עד שנעלם. חולצות מכופתרות גבריות, בצבע ליים או סגלגל, בעלות כיסים בולטים בקו החזה, שצווארונן פתוח, אינן מוחצנות דיין כדי להזכיר את הביטחון העצמי המופרז שחזה גברי חשוף נועד להוכיח. גם עליונית כפולת צווארונים מעוגלים, שנראים זה תחת זה ואמורים לקרוץ לאופן בה מונחות שרשראות על עצם הבריח, רחוקה מלדרוש את הפניית המבטים שעודף המצטלצלים נועד במקור לזמן.
מלבד שמלה שנתפרה מפיסות בד מרובעות ומבהיקות בגוונים של סגול וורוד עתיק, שיש בה איכויות בימתיות, או שמלה נהדרת ומתעתעת מג'רסי מודפס, שחלקה התחתון נראה כחצאית מיני הדוקה ואילו חלקה העליון כחולצת קופסא קלילה, העודף נעשה להתפזרות וניכר לפרקים טיפול פשטני ברעיונות המורכבים. מצד אחד, חולצות רחבות, המודפסות במעין אלומות אור כפנסי תאורה של במה או ברישומים של יהלומים, מתקשות בפשטותן לבטא את אותו גלאם מעודן ומתבקש; מנגד, רעיונות מורכבים יותר, המתכתבים עם המגמה הקונטרסטית של העונה, כמו חליפה מפוספסת בכחול לבן, המזכירה מדי כדורגל (ומערכת לבוש שברנט צולם בה בעבר), או מכנסיים קצרים המורכבים מבלוקי צבע, אינם מבטאים זוהר, אם כי במקרה הטוב ציות שאינו במקומו לתחזית המגמות העונתית. ומדוע שאינו במקומו? משום שהוא אינו מחזק את הקולקציה, אם כי מסיט ממנה את אלומת האור הממקדת למחוזות אחרים.
מדוע לבחור באמנים בעלי היסטוריה מובהקת כל כך, אם מבקשים שלא להיסחף בה? מדוע לבחור בטעם רע, אם מבקשים שלא לקחת אותו בחשבון? הקולקציה של אווה מנדלבאום לקיץ 2013 מתמקדת בחצי המלכות; אבל מלך אמיתי לעולם לא מסתפק בחצי טריטוריה.
טווח מחירים: 300 - 750 שקלים
להשיג ברחוב שפע טל 8, תל אביב (בתיאום מראש). לרשימת חנויות עדכנית: 03-5329422