אחת השמועות בתעשיית האופנה גורסת כי עונת הקרוז של שאנל, שבאופן מסורתי אמורה לגשר בין קולקציית החורף לאביב ונועדה לספק מלתחה לחופשת הכריסמס של חוג הסילון (לאזורים חמים כמובן), היא העונה הגדולה ביותר שבית האופנה הצרפתי מעמיד מדי שנה. יש אף שטוענים כי בגדי הקולקציה נמכרים בבוטיקים במשך שבעה חודשים רצופים, הרבה יותר מקולקציות החורף או הקיץ לשם השוואה. אם לשפוט על פי התצוגה שקיימו שאנל בסינגפור בסוף השבוע האחרון, אשר חשפה את קולקציית הקרוז ל-2014, הרי שבשמועה יש לא מעט אמת. על המסלול הבהיר לא הוצגה קולקציית מעבר שנועדה לענות על צרכי חופשת יוקרה, אלא קולקציה עצומה בת 80 מראות, שעומדת בפני עצמה לכל עניין או דבר. אפילו קרל לאגרפלד, המנהל האמנותי העומד בראש שאנל, התייחס לכך בעצמו, כשציין באזני התקשורת שזו לא קולקציית קדם-עונה, אלא פשוט קולקציה.
סינגפור, כנמל בריטי לשעבר, הלמה את התוכן הקולוניאלי של הקולקציה עצמה. היה בה קמצוץ אסייתי והיא הדהדה לבוש קריקט מענפי הספורט האנגלים המפורסמים ביותר. בהתאם, הצללית משוחררת, נשית באופן שבה קוקו שאנל דמיינה אותה: חופשית, נינוחה ומאפשרת תנועה. מכאן שבלטו במיוחד מכנסיים רחבים ועליוניות ארוכות במקצת.
בכל שלטה קלות. הצבעים היו בהירים בעיקר, כמעין משפחות מקרובות ללבן, והטקסטורות הבולטות ביותר היו פסים עבים, אשר בהתחשב לאהדה של הבית לחולצות מלחים מפוספסות, נראו הולמות את ההתרחשות הכללית. האם זו הקולקציה שיש לארוז לחופשה? השאלה הזו אינה רלוונטית. משום שקולקציות קרוז הן ממזמן לא נאמנות לשמן; הן קודם כל בגדים שאפשר ללבוש בכל אזור זמן.
