דקות ספורות לפני שהחלה הצגת קולקציית החורף לעיתונאים, עומדת המעצבת סיגל דקל מחוץ לגלריה הקטנה בתל אביב, ומעשנת בהתרגשות ניכרת. לגופה חולצה מכופתרת לבנה, שהדבר המרשים ביותר בה הם השרוולים הוויקטוריאניים התפוחים, וחצאית שחורה ונוקשה מעט, שחלקה האחורי ארוך מהקדמי, ויש בנפילתה המחויטת ובקפלים הישרים בחזיתה דבר המזכיר מכנסיים גבריים דווקא. "אני כבר לא רגילה לזה", היא מציינת ורומזת לעובדה שכבר הפכה לידועה הפעם האחרונה שבה בחרה להציג את הקולקציה לתקשורת הייתה בשנת 2010. עד השבוע שעבר, הכריזה על התרחקות טוטאלית מתשומת הלב הציבורית. היא לא התראיינה, לא שכרה שירותי משרד יחסי ציבור ומיעטה להיראות באירועים של התעשייה.
סיגל דקל בראיון בלעדי לוואלה! אופנה: "הייתי צריכה פסק זמן"
את מה שנחשב כנצח במושגים של אופנה היא מבקשת להפר כעת. "אני רוצה להתכנס, להתמקד. איכות ולא כמות", דקל מציינת. התחרות שהתגבשה בארץ בשלוש השנים האחרונות עודדה אותה להתפזר התפזרות מפוארת. במקום כתב יד מגובש עודף של פריטים בסיסיים; במקום אמירה של מעצבת קמפיין בשם "סיגל דקל יוצאת לעבודה", שחידד בעיצובים אופי פרקטי וקורקטי.
ומהי ההתכנסות הטובה ביותר? חזרה לנקודת המוצא. היא כמובן לא מתכוונת לסגור את 14 הסניפים ולהתחיל מחדש, אבל כפי שמגלה הקולקציה החדשה, דקל מבצעת פנייה מכוונת ומושכלת לעבר הטעם שאפיין אותה לפני מעט יותר מעשור בנוף המקומי. "אני בכלל לא מתאימה לאקלים הישראלי במהות שלי", היא מזכירה למי שכבר הספיק לשכוח את האהדה שהיא רוחשת לטון חורפי וחמור סבר ולריסון עז ונזירי, שבא לידי ביטוי בין היתר בצבעוניות מנוגדת של לבן ושחור או בהיעדר מופגן של מחשופים.
הקולקציה הזו דווקא בגלל הנזירו?ת הגותית השזורה בה משיגה רגעים של התרגשות אותנטית. הבסיסי, כפי שגם ציינה בעצמה, צומצם הפעם למינימום ההכרחי והמקום שהתפנה ניתן לבגדים מורכבים ועזי מבע, אך שאינם עמוסים, או למיני התחכמויות משוכללות כמו סינר המדמה חלק עליון של חולצה מכופתרת. אלה מוכיחים שכאשר מעצב נסחף באמת אחר יצירתו, הקהל אינו יכול להישאר אדיש לה.
ואין מדובר רק בכוכבות העונה שמלת כותנה דקיקה בשרוולים תפוחים ומועצמים, המודפסת כולה בעיגולים המצטרפים לכדי אפקט דגרדה מרשים או חולצה מכופתרת שבחזיתה מכופתרים צמד סרטים המלופפים לכדי פפיון; למעשה ובלי קשר לשאלת הטעם - זוהי עבודת מופת ביצירת בידול. חליפת חצאית אסופה שנתפרה מבד משובץ במשבצות ענק כתומות על רקע אפל או חליפת מכנסיים גברית, שעל חזית מכנסייה הונדס תצרף משולשים, מצביעות לא רק על ידענות טכנית ביצירת בגדים טובים. אלא גם על היכולת להבחין בין עיקר לטפל, ובין מה שדקל טובה ומאמינה בו לבין מה שהיא אולי פחות. במובן הזה, וזהו הערך העיקרי בתהליך החזרה למקורות, הקולקציה הזו היא מפגן כוח של מעצבת שהשכילה לברור בקפדנות מתוך ההיסטוריה הפרטית שלה.
האם בקמבק מסוג זה ובמובנים רבים זהו אכן קמבק אין סכנה של יצירת אוסף שידורים חוזרים או מעידה? ובכן, תמיד יש (וייתכן שזהו המקום לציין מכנסי ג'ינס עמוסים באפליקציות, שנדמים כנטע זר וילדותי בסביבה אלגנטית ומהודקת כל כך). אבל השאלה הזו עדיין לא צריכה להיענות; עדיף להתענג בינתיים על רגע בו מעצבת מחדדת מחדש את מה שנשחק עם הדרך הארוכה.
טווח מחירים: חולצות: 210-790 שקלים; מכנסיים: 490-750 שקלים; ז'קטים: 890-1,050 שקלים; שמלות: 800-1,500 שקלים.