"חזרתי כי כאן יש לי יכולת להשפיע. שם זה יותר נוח, אבל פה יש לי את ההזדמנות להשפיע", יורה לאוויר, בלי שום סאב טקסט של התנצלות, לארה רוסנובסקי (46) בעודה עומדת במרכז חנותה החדשה ביפו, לבושה גלבייה מעוטרת זהב, שתחתיה מציצים מגפיים שחורים וכבדים. ואז מוסיפה "וגם כי התגעגעתי להורים".
רוסנובסקי עלתה לארץ ממוסקבה בגיל 7, וגרה בישראל עד שסיימה את לימודי האמנות בבצלאל. התחנה הבאה של מי שתברר במהרה כאזרחית העולם הגדול, הייתה לונדון. "חייתי בשוליים של לונדון, עם הגראנג' של שנות הניינטיז, עם הגולגולות, עם הגותיקה", היא מספרת על אחת התקופות המשמעותיות בחייה. משם, במשך כמעט עשור וחצי, הגיעה גם למזרח רחוק; במהלכו, אחרי שמצאה מפעל לתיקים בהודו, ייסדה מותג לתיקים הנושא את שמה, שכלל גם אביזרים נוספים.
המצאי בחנות, שנוסדה לפני חודשים ספורים בלבד וכוללת כעת גם את קולקציית החורף החדשה, מספר את סיפור המסע של המעצבת; במרכזה התיקים המדוברים, העשויים עור ומקושטים באבזמים זהובים בדמות חיות שונות, ומסביב תלויים בגדים שאפשר לזהות בהם בקלות תמהיל תרבויות אגרסיבי - גולגולות במעין הדפס קעקוע על חולצה דקה, שמלות המלוות בעיטורים אוריינטליים ("זו רקמה שמצאתי בתורכיה"), או בלייזרים מחויטים העשויים טאפט מקומט, המזכירים להיטי אופנה שהיו נפוצים לפני עשרים שנים. הגותי, האתני והטרנדי, כולם עומדים בכפיפה אחת, ופעמים רבות אצל רוסנובסקי גם מעורבבים זה בתוך זה.
"אני לא קוראת מגזינים. אין לי טלוויזיה. אני מרגישה את המגמות מהבטן", היא מציינת כשמנסים להבין האם אסתטיקת שנות התשעים הפושה בחלק הארי של קולקציית החורף היא תוצאה של היסחפות אחר הזרם או שאולי נאמנות לשורשים שלה עצמה. "חייב להיווצר קלאש. זה בסדר לאהוב כמה סגנונות", היא מסבירה איך מזרח ומערב, מדוע ערב והבזקים לקונבט גארדן דרים אצלה בכפיפה אחת, למשל בחולצה מודפסת המשלבת הדפסים אתניים ורוקיסטיים גם יחד. "אנחנו בנויים מריבוי. בשבילי אופנה זה קולאז' מאוד גדול, לא תחום נפרד שצריך לדעת בו תפירה ותדמיתנות בלבד".
מסקרן ככל שיהיה, לרצון לבנות הקשרים רחבים כל כך יש גם מחיר קונקרטי. הקלאש המדובר לא תמיד מאוזן בבחינת שחלקיו אינם יוצרים שלם גדול יותר; בנוסף, חלק מהפריטים מטופלים יתר על המידה, לצד פריטים בסיסיים מידי לקולקציית מעצב.
יש לעבודה של רוסנובסקי איכויות של קראפט בראשיתי, של אומנות, וחלק מהפריטים מצטיירים כאותנטיים ואישיים (הישג לא מבוטל כשלעצמו בעידן של מיתוג חסר תכלית), אבל ההתפזרות היא שמחבלת בקסם הצועני המיוחל. שיאי הקולקציה הם דווקא כאשר המעצבת מתרחקת מאמירות שחוקות, נוסח אותן גולגולות המודפסות על משי, ומתמקדת אמירות מלוטשות יותר, כדוגמת עליונית העשויה פרנץ' טרי, שצמד כיסים השתול בה מגלה עם פתיחתם ביטנת עור זהובה.
ובכל זאת, סביר שהקולקציה הזו תמצא את קהל היעד שלה בקלות. אותן נשים שחצו את גיל השלושים, ושרוצות לבטא עושר אינטלקטואלי המבדל אותן מהזרם המרכזי. הרי עצם החיפוש אחר מציאות מתוך אוסף גדול משול בקרב לא מעטים למציאת אמת.
לארה רוסנובסקי. יפת 15, יפו.
טווח מחירים: בגדים: 600 3,000 שקלים; ארנקים ותיקים: 300 3,000 שקלים
