קולקציית החורף של רשת האופנה קרייזי ליין מציתה מחדש את הדיון ב'איכות Vs כמות', אך הפעם מזווית שונה - לא במובן של איכות ייצור של רשת אל מול איכות של מותג מעצבים מקומי, אלא במובן של כמות אל מול דיוק.
הרשת הוותיקה, לפחות במושגים מקומיים, הוקמה לפני 27 שנים על ידי בקי לוין, אשת שיווק שהחליטה להקים רשת אופנה שתעניק לה אופציות לבישה חדשות שלא יכלה למצוא אז בשוק. האגדה מספרת (או ליתר דיוק בתה של לוין שעובדת ברשת המשפחתית) כי תגובת בעלה של לוין הייתה "מה את משוגעת?", וכך נולד שמה של הרשת.
כמעט שלושה עשורים מאוחר יותר, האם אפשר לקבוע כי קרייזי ליין אכן מספקת מענה ראוי? התשובה נעוצה בשאלה מה הוא בכלל הצורך שצריך לענות עליו. במבט-על על הקולקציה העונתית, לא בטוח שההגדרות שאימצו לעצמם בעלי השליטה במותג מביאות אותו למקום מתקדם יותר.
לכל הפחות, אסטרטגיית איתור הצרכים מביאה לתזוזה מתמדת. במקביל לקולקציית הליבה, שנועדה לקהל בוגר יחסית (ממוצע גילאים 35-40), התחילו ברשת לפתח קווים חדשים, דוגמת קו בגדי ספורט שהחל לקרום עור וגידים בעונה שעברה, ואף קו חדש בעל השם החמקמק "קולקציית קפסולה" (ומדוע קפסולה? "פשוט לא מצאנו שם טוב יותר").
כמו הקו הראשי, גם שני הקווים החדשים אמורים לתת את מענה לחוסרים מסוימים שקרייזי ליין איתרו בשוק; קולקציית הקפסולה למשל, אמורה להיות קצת יותר טרנדית, צעירה ונועזת, ולכן היא מיוצרת בהיקף מעט מצומצם יותר. עם זאת, מלבד ההגדרה הנפרדת, קשה להבחין בהבדל משמעותי בינה לבין יתר הקולקציה העונתית.
מתוקף האסטרטגיה המדוברת, מתהדרים ברשת בכך שהם מייצרים בממוצע כ-500 דגמים בעונה. במפגש עיתונאים שהתקיים במשרדי הרשת אף הוצג מדגם רחב של הקולקציה. אך הכמות המאסיבית והרצון לקלוע לכמה שיותר צרכים רק הובילו לדיסאוריינטציה סגנונית, וחבל.
הרצון לזרוק כמה שיותר חצים החטיא את המטרה. פריטים המכוסים בערב רב של הדפסים נטולי קונטקסט עכשווי; גזרות שמרניות מחד ושילובי צבעים ומרקמים צורמים מנגד; דיטיילים שמחטיאים אמירה, סטיילינג לא מוצלח ואווירה של היעדר ליטוש מאפילים בנוכחותם על נקודות החוזקה של הקולקציה. בין היתר, בקצה המוצלח נמצא קו פריטי העור, או עיצובים מבריקים ומקוריים דוגמת מעיל שכמיה מתוחכם, מעיל פפיטה עם אפקט דגרדה או פונצ'ו כחול וצמירי עם צווארון דמוי פרווה.
כוונות לחוד ותוצאות לחוד, המעטה הכללי של הקולקציה אינו מצטיין בכל הנוגע לסגנון אישי ראוי לציון, וכראיה אפילו נשים שומטות לסתות נוסח גלית גוטמן ומעיין קרת הולכות בה לאיבוד, כפי שאפשר לראות גם בתצוגה הקטנה שהפיק המותג (מעבר לכך שהיא מבגרת אותן מכפי גילן).
קרייזי ליין מנסים להיות גם קלאסיים וגם טרנדיים, להיות פרקטיים אך גם אופנתיים; אולם הם לא מצליחים לממש אף כמיהה באופן המיטבי. מינון ועריכה נכונים יותר בעתיד, גם אם המשמעות הינה להסתפק בהרבה פחות דגמים, יכולים ליצור קולקציה מוצלחת בהרבה.
טווח מחירים: גופיות וטי-שירטס: 50-300 שקלים; חולצות אריג וטוניקות: 130-300 שקלים; סריגים: 170-470 שקלים; ז'קטים: 300-580 שקלים; מעילים: 500-690 שקלים.