"כל פעם אני שואלת את עצמי האם זה היה נכון", משיבה בחיוך מעיין פז לנוכח התהייה ההדדית אודות המסלול המהיר שהוביל למותג האופנה הנושא את שמה. אמנם חלפו שנתיים מהרגע בו סיימה את לימודיה בשנקר, אבל המותג הפרטי שלה כבר מציין שנה וחצי של פעילות. ואם זה לא מספיק, בדיוק כרגע היא נמצאת בשלב של אריזות מתקדמות לקראת המעבר המיוחל מהסטודיו הביתי לחנות סטודיו חדשה בלב שוק הפשפשים ביפו.
פז (29), מנתניה במקור, ממש לא חלמה מגיל חמש על קריירת אופנה תוך כדי שהיא אוחזת בזוג מספריים. למעשה, היא כמעט ופנתה למסלול המנוגד ביותר שאפשר להעלות על הדעת לימודי ביואינפורמטיקה. הנטייה הטבעית ליצירה ואמנות שספגה בבית (אחיה ואחיותיה עוסקים בציור, עיצוב ואדריכלות) הובילו אותה לרחרח גם את השטח הזה, ולנסות בכל זאת להתקבל לשנקר. שם היא נשארה.
בתום הלימודים השתלבה פז בבית האופנה "גרטרוד", אך תקופה קצרה של חצי שנה הספיקה לה בכדי להבין שמה שהיא רוצה לעשות זה לעצב תחת שמה. פז מגלה כי על הפרק הייתה אפילו נסיעה קונקרטית ומתוכננת לבלגיה, ארץ הולדתו של בעלה. היא כבר החלה לבדוק אפשרויות קריירה בענף האופנה שם, אך כדור השלג שהטילה ממרום המותג החדש שלה בינתיים תפס נפח, וכרגע הוא משאיר אותה בארץ.
קולקציית החורף היא אמנם הקולקציה הרביעית שהיא משחררת, אך מבחינת פז זוהי קולקציית הביכורים האמיתית שלה: "אני מרגישה שעד עכשיו זו הייתה התנסות ושזו הקולקציה הראשונה שבה אני מבינה באמת מה אני רוצה. עד עכשיו לא הרגשתי שהדברים שלי מספיק מגובשים. לוקח המון זמן להבין מה הקו שלך".
הקולקציה המדוברת נוצרה בהשראת "צוצומי" אריזה ביפנית, וכולה תוצר של מחקר של אותן אריזות נייר ובד שלדבריה של פז נועדו להאציל את המוצר ולהשלים אותו, ולא רק לעטוף אותו בשכבת הגנה. האסתטיקה היא של כיסוי והתערטלות - משחקי צלליות, קיפולי בדים, עיסוק בפרטים לעומת דיגום חופשי מופשט, התעטפות ורב-שכבתיות. עם זאת, העיסוק בפרטים אינו גורע מהטוטאל-לוק המינימליסטי והנקי של הבגדים. לדוגמא, שמלה בעלת רבידה קדמית שיוצרת אשליה של שמלה ועליונית נשפכת; ז'קט צמר סמיך בגזרת אופנוענים בעל צוורון נפוח ועמוס בד המדמה בנפילתו צעיף; או שמלת מעיל בגזרת טרנץ' בעלת דש כפול וז'קט משוחרר ונשפך בעל שש אפשרויות רכיסה.
מתוך קידוש הגזרה המדוייקת והתנועה שלה, פז מתרחקת מרעשי רקע כמו הדפסים ומצבעוניות. למרות זאת, היא לא נופלת למחוזות קלישאתיים או מושגים סיגנוניים כמו "אורבני" ו"מונוכרומטי". ניכר כי הכל מחושב עד לפרטי פרטים. אפילו סווטשירט קופסתי ושמלת A שמכילים ערב רב של פאייטים מצליחים לשמור על ארשת מהודקת, וזאת בזכות בחירה מושכלת בפאייטים דו-צדדיים בגווני מאט של זהב ושחור. הלובשת יכולה להפוך אותם בעצמה ולהחליט למעשה איך יראה הבגד. בכלל, ניכר כי הקולקציה נעשתה מתוך מחשבה על הלובשת כשותפה פעילה.
פז משתמשת בעיקר בבדים טבעיים דוגמת ויסקוזה, משי, כותנה וצמר, ויש לה משיכה עזה לעבודות יד סגפניות (כמו סריגה בעור). בקיצור, לא הדרך האידיאלית לצאת מורווחת איכשהו מהאהבה שלה.
"אנשים רציונאליים אמרו לי תשמעי, יפה שאת עוד יושבת על לסרוג עורות בעבודת יד. גם יש מעצבים ותיקים שכל הזמן אומרים לך כמה זה קשה. יש גם כמובן את הבעיה של חומרים ומחירים, זו הנקודה הקשה בארץ כשרוצים להקפיד על איכות. אני מוצאת את עצמי משוטטת שבועות על שבועות ומחפשת חתיכת בד שתתאים לי במובן הזה. לפעמים זו גם הסיבה שאני נמנעת מהדפסים, אני מנסה לשמור על משהו ייחודי ולהימנע מבדים כאלה שיכולים להיות מזוהים עם מעצבים אחרים".
ומה בנוגע לשאיפות לעתיד? מלבד קשירת קשרים עם בוטיקים מעבר לים, השאיפה המיידית של פז מאוד ברורה: "הכל חוץ מקונסיגנציה. השיטה הזו כל כך מקוממת, במיוחד כשיש מקומות שממעצבים מחו"ל הם כן קונים ומישראלים לא. השיטה הזו פשוט הורגת מעצבים קטנים".
טווח מחירים: חולצות וטוניקות 380-640 שקלים, שמלות 780-1,190 שקלים, ז'קטים ומעילים 590-1,200 שקלים.
הקולקציה תוצג ביריד הדרס קוד בתאריכים 7-9 בנובמבר, ויוענקו עליה עד 20% הנחה לכבוד היריד. דובנוב 8, תל אביב. לפרטים נוספים