בראיון שהתקיים באולפן וואלה! רמז מוטי רייף, מפיק שבוע האופנה גינדי תל אביב, על התפקיד האמתי שיש לתצוגה של בית אופנה זר ומפורסם במסגרת האירוע, שכל מטרתו היא חשיפת קולקציות חדשות של מעצבים ישראלים. במילים פשוטות? לשמש כפיתיון לעיתונאים מחו"ל ולקניינים.
אמש (ראשון), כאשר נפתח שבוע האופנה בתצוגה חגיגית של הבית האיטלקי מיסוני, ניכר שהמטרה הושגה. מלבד עיתונאים שהגיעו מחו"ל (כולל עורכת ווג איטליה, פרנקה סוזאני), דיווחו המארגנים על 38 קניינים מאירופה וארצות הברית, שהגיעו כדי להתרשם מהקולקציות המקומיות. אמנם מוקדם להצהיר על הזמנות בקנה מידה גדול, אבל גורמי מפתח מציינים כי ניכרת התעניינות ראשונית משמעותית.
ערב הפתיחה דמה לזה שהיה בשבוע האופנה הקודם מהנה במידה, עמוס במידה, אוליגרכי במידה, עם נעה תשבי בתפקיד המארחת ועם נאומים ארוכים במיוחד מטעם נותני החסות. כך או אחרת, האווירה הייתה עשירה, עמוסה בידוענים (מגל גדות ועד גלית גוטמן) וכמעט מנקרת עיניים. לא בטוח שזהו דבר רע; למעשה, המקום נראה כאכסניה המפוארת ביותר שהאופנה המקומית יכולה לבקש.
"אני כאן כדי לתמוך בדור החדש", אמרה סוזאני, אשר הציגה את אורחי הכבוד של הערב משפחת מיסוני. "אנחנו צריכים דם חדש, ולכם יש את הפוטנציאל. זה לא קל להיות מעצב חדש. אבל קחו כדוגמא את מיסוני, שהתחילו מכלום והפכו למעצמה של אופנה, מוכרת ומוערכת בכל העולם".
התצוגה של מיסוני- כאמור, התצוגה הפותחת בלו"ז המונה כ-20 תצוגות - הייתה נאמנה למקור. להוציא את הדוגמניות, שהיו כמובן ישראליות ברובן, הכול תאם את הפעם הראשונה בה נחשפה הקולקציה לקיץ 2014 לפני כשנה במסגרת שבוע האופנה במילאנו. סדר הדגמים היה זהה, האווירה וגם התפאורה - מעין פיגומים אדומים, שחצו את אוהל התצוגה הגדול והמרשים, ויצרו בחלל מעין צורות V פתוחות, שבעלי הדמיון היו יכולים להפליג ולחשוב שמדובר בענפי עץ מופשטים בשקיעה.
צלילי מטוס, קולות תרנגול ומוזיקת מייתרים, והדוגמניות שעטו אל המסלול על רקע פס קול כאוטי בכוונה. זו הייתה בחירה נכונה להציג דווקא את הקולקציה לקיץ, ולא את זו לחורף הבא (שנחשפה בחודש שעבר בבירת האופנה האיטלקית). לעומת קולקציות אחרות של מיסוני, שיש בהן כובד ראש מסוים, זו הציגה חזות קלילה יותר של בית האופנה, שכידוע מתמחה בפיתוח טקסטיל ובסריגים. שני האחרונים היו עמוד השדרה גם במקרה הזה, אבל אליהם הצטרפה גישה צעירה במפגיע של המעצבת אנג'לה מיסוני (בין היתר, באמצעות כיתובי לוגו מעובדים שנשלפו מאופנת רחוב או חולצת טי קצרצרה ושקופה עם רקמת שחפים).
ובכל זאת, מיסוני לא שכחו את שורשיהם, וחלק הארי של העיצובים כלל גם מוטיבים ים-תיכוניים מובהקים, החל גווני טורקיז וכלה בהדפסים של שחפים וגלים. התוצאה הייתה מראה חצוף במקצת אך נינוח (שהזכיר את גישת הטיפוסים האמנותיים של מארני דווקא). יחד עם סנדלים שטוחים בטקסטורות גראפיות עזות או שמלות א-סימטריות, שחשפו כתף אחת ועמדו על קו התפר שבין סארי הודי לשמלה יוונית קלאסית, ניכר שהושג איזון ראוי בין פריטים לבישים לבין פריטים שנועדו להותיר רושם עמוק במיוחד.
כל שנותר למעצבים המקומיים כעת הוא ליישר קו.
