"חיבוק גדול" נכתב על שלט עגול שנתלה מצווארה של אחת הדוגמניות בתצוגה של ששון קדם בשבוע האופנה תל אביב; לרגע, היה קשה להחליט למה הייתה כוונה- האם המעצב הוותיק שולח מסר של אהבה לקהל, או שאולי ברצונו לרמוז לאופן בו הבגדים שלו, המוגשים שכבות שכבות, הם שמספקים את ההגנה? כך או אחרת, סביר להניח שהתשובה נמצאת איפשהו באמצע.
קדם ניצל את המסלול כדי לחשוף את הקולקציה לחורף הבא, וקל להבין מדוע. הבגדים העשירים שלו בולטים אף יותר כשהוא יכול להשתמש בצמרים עבים, בדים מרופדים ושאר חומרים המצריכים טמפרטורות נמוכות.
"עיגול, מרובע, משולש ומלבן מהווים את ההשראה בקולקציה הזו", ציין המעצב, שנודע כיוצר האוונגרדי ביותר בסצינה התל אביבית, בהודעה לתקשורת. לאור הדגמים המורכבים שפסעו על המסלול חלקם פקעות עצומות, א-סימטריות, שבולעות את הגוף ולעיתים מגבילות אותו צריך לתהות האם בכוונה אירונית במקצת הצביע קדם על הפער הקיים בין ההנדסה הנקייה והפשוטה לכאורה, המוכרת לכל ילד, לבין היצירה העונתית השופעת והמאתגרת שלו. ובכל זאת, סביר להניח שנקודת ההשקה בין הקצוות נעוצה בשם שהעניק לקולקציה "צורות"; במילים אחרות, כפי שהצורות הבסיסיות שרדו את הזמן וידועות לכל, כך גם כתב ידו של המעצב.
לא מפתיע אם כך שקדם דבק בצורות שלו; בנוסחה שמביאה לו מעריצים (ושמרחיקה ממנו אחרים). אמנם פלטת הצבעים הפעם הייתה קודרת מבעבר והתבססה בעיקר על שחור ואפור, אבל המוטיבים והצללית הכללית מוכרים היטב. במידה רבה, אלה בגדים שאינם מתחשבים בגוף ושיש להם חיים משל עצמם השרוולים ארוכים במפגיע, המעילים מטשטשים מתאר אנושי והמכנסיים אינם שווים וענקיים. גם אם התוצאה מייגעת לפרקים, דווקא בגלל העודף הגדול, היא ראויה להערכה; אין זה פשוט לבנות קונסטרוקציות מורכבות כל כך.
