קשה להעריך שהמעצב ירון מינקובסקי רצה להעביר מסר עונתי בתצוגה שהעלה בשבוע האופנה תל אביב הבוקר (רביעי). יותר סביר להניח שהוא רצה להפגין יכולות וכישורים מאשר סיפור מלוכד. עובדה, היה קשה למצוא חוט מקשר (מלבד שמו של המעצב כמובן) בין עשרות שמלות הערב ששטפו את המסלול. אישור נוסף לעניין היה נעוץ בתפאורה על מסך הענק שבקצה המסלול לא הוקרנו אימג'ים של השראות או כל דבר דומה אחר אלא תצלומים מוגדלים של הפרטים הרבים שקישטו את העיצובים. במילים אחרות, שאף אחד לא יוכל להחמיץ כמה עבודה הושקעה במפגן הראווה הזה.
ייתכן ששמלות ערב מהסוג של מינקובסקי שמכוונות אל שטיחים אדומים בעיקר באמת צריכות את כל תשומת הלב הזו. למעשה, הן תובעות אותה. נחשי עור שעיטרו מספר שמלות נשף ארוכות בתחילה התחלפו בשיבוצי אבנים, במשחקי תחרות סבוכים, בנגזרות, בסיכות ביטחון זהובות שנעשו לקישוט ובשלל מרקמים מוחשיים, שהעניקו עומק לפני השטח. גם אם התוצאה כבדה במקצת, בעיקר מתכתבת עם מושגים קלאסיים של יוקרה, היו רגעים מרשימים, תוצאה של העבודה העמלנית שהושקעה בפרטים.
