הגעתי כמעט במקרה. שכונת נגה המתחדשת היא כבר מזמן המקום הכי חם בתל אביב, אחת כזו שמצליחה לשמר את רוח היצירה המקורית שאפיינה אותה בעשורים האחרונים, גם כשהדירות הצנועות הפכו לקומפלקסים מגונדרים. בין בתי הקפה הנהדרים לטיפוסים המגוונים שמסתובבים בהם וביניהם, מתחם נגה הוא מין מקבילה מקומית קטנטונת לשכונת וויליאמסבורג הניו-יורקית שהביאה את היאפים ממנהטן לברוקלין, עירבבה אותם ויצרה יישות מחודשת, לא מוחקת את העבר אבל משדרגת אותו פלאים.
כמה מתאים והגיוני היה למצוא דווקא שם את הסטודיו הקטן והפלאי repelle, המקום שבו אופנה פוגשת אמנות ופרטי לבוש מגיעים עם היסטוריה שלא נמחקת ברגע, אבל הופכים לאופנה הכי עכשווית וברמה הכי גבוהה. ממש כמו שכונת נגה עצמה.
בסטודיו הקטן והמרגש שעליו תכף ארחיב, פגשתי את נעמי, המעצבת והאישה שמאחוריו. ביציבה אצילית, מבטא זר, שמלת מקסי אלגנטית ונעלי סניקרס שלא גרעו מיליגרם מהתמונה המרשימה הכוללת, סיפרה נעמי על אביה האמן מעצב התפאורה ההולנדי ועל ילדותה באמסטרדם. הבית שגרה בו היה מלא בחפצים שמיחזר אביה, והוא בנה לה בובות ממיחזור אריזות, רצפות מחבלים, מנורות מבקבוקי זכוכית ריקים ועוד עוד. הוא לימד אותה שלכל פריט או חפץ יש סיפור משלו, ולא משנה כמה הוא ישן או שבור. הוא נהג למחזר הכל ולא לזרוק דבר. האהבה הזו לחומר, הכבוד לקיים, חילחל אל הבת נעמי והוא בסיס העשייה הנוכחית.
שיטוט עיניים בסטודיו מבטיח הפתעה בכל זווית שינוח בו מבטך - ענף גדול צבוע לבן ועליו מונחים הקולבים, במקום שבו עומדים בדרך כלל מתלי המתכת המסורתיים. צנצנות זכוכית מסודרות מודבקות ביצירתיות מהמכסה שלהן למדף המזכיר מדף תבלינים ומכילות את החוטים, הסיכות, כל שאר המצרכים שבאמת דרושים בסטודיו לעיצוב אופנה.
גם תיבות התצוגה והמנורות היו פעם משהו אחר, קשה להבחין בזה כי הן כל כך הגיוניות שם. מיד התמלאתי בחשק לצלם לעצמי רעיונות יצירתיים לעיצוב הבית, כאשר הנקודה המעניינת באמת היא חוסר המאמץ של היצירתיות הזו. קצת כמו האודישן האלמותי ההוא של מריה מקסמיליאן בלומין לכוכב נולד - ייחודיות אותנטית חפה מגימיקים וממאמץ.
וכמו בעיצוב הסטודיו, וכמו הסיפור על הבית בהולנד, נעמי מספרת שהבגדים עשויים חומרים קיימים או ממוחזרים. פלטת הצבעים נטועה עמוק באסתטיקה צפון אירופאית של העשורים האחרונים - גוונים של שחור, לבן ואפור, שמגיעים בהרבה טקסטורות שונות של בדים וחומרים ומובילות לסדרות מוגבלות של דגמים, או דגם אחד בכמה סוגי בדים, בהתאם לכמות שאריות הבד שיש להן, ומציעות פריטים איכותיים שהם one-piece, המיוצרים בייצור מקומי ובתפירת-יד לא מתועשת.
העבודה בעור נעשית אך ורק עם שאריות עור, או עם עור ממוחזר מז'קטים ישנים. דווקא הטיפול בעור ממוחזר מדגיש את תכונותיו ומעניק לו חיים חדשים. בכלל, אף אחד לא היה מנחש לעולם שהבגדים בחנות עשויים מחומרים ממוחזרים. הפדנטיות וההקפדה מזכירים יותר תפירת בוטיק מאשר האסוציאציה העולה למשמע הביטוי "ממוחזר".
גם המחירים הגבוהים מצביעים על סיפור אחר ממה שהיה אפשר לחשוב או לדמיין, ומורים על כך שכוונת המשורר בעיצוב ממוחזר היתה יותר אקולוגית מאשר הוזלת עלויות ייצור, שתהפוך את המוצר הסופי לאטרקטיבי בתמחור. להפך, מסבירים לנו בסטודיו, הטיפול שנדרש בטקסטיל ישן כדי להביא אותו לסטנדרטים הגבוהים שבסטודיו מייקר בהרבה את התהליך והופך את ההשקעה הידנית בכל פריט לגבוהה בהרבה מהממוצע במתפרות או במפעלים אשר מתבססים על גלילי בד חדשים. את האג'נדה האקולוגית (והמאוד אירופאית) של נעמי פגשה איילת בן שחר, שותפתה למותג והצלע המסחרית בו, וביחד הן פיתחו גם קולקציה יפהפיה של אקססוריז מעור. עור ממוחזר כמובן.
"אנחנו משתמשות בכל מה שזמין וכבר קיים וממחזרות אותו. יש מספיק חומרים סביבנו ויותר ממספיק שאריות שניתן לעשות בהן שימוש חוזר", הן מצהירות. "אנחנו משתדלות לא לבזבז, בכל המובנים והתחומים של חיינו, קטנים כגדולים החל מהעבודה והיצירה שלנו וכלה בחיינו הפרטיים. פריטים שיצרנו ולא נמכרו ימוחזרו שוב".
הייצור, כמובן, מקומי. "כל הפריטים שלנו נעשים כאן, בייצור מקומי. זה נעים יותר, זה תומך יותר, זה מצמצם את השינוע המזהם באוויר ובים, ובנוסף, מעניק לנו שליטה על תנאי העסקה הוגנים".
בעוד אני מתפעלת מהפנינה שמצאתי בשכונת נגה, הפנינה נטולת משרד יחסי הציבור, פנינה שלא שמעתי עליה מאף אחד עד כה ולא ראיתי בשום מקום, אני מזהה לקוחה מפורסמת מאוד נכנסת בשקט לחנות. מהתבוננות שקטה בנעשה אני מבינה שהיא לקוחה קבועה, אפילו לקוחה משלמת. בלי הנחות סלב ובלי מתנות.
כשאני יוצאת מהחנות ויושבת בקפה הסמוך אני חושבת על מתחם גן החשמל שהלך וכבה משום מה, למרות שהצמיח כמה מהכשרונות הבולטים בתחום האופנה (למשל יעל מניה או שרון ברונשר) ומקווה שאולי דווקא גל האובר-צרכנות של העשור האחרון הצמיח קהל מהסוג שמשווע למעצבים כמו נעמי מערבי ואחיה למתחם נגה.
טווח מחירים:
בגדים 300,4,000 שקלים (כולל מעילי עור ייחודיים)
תכשיטים 100-690 שקלים
אביזרים 280-1,700 שקלים (תיקים וצעיפים)
REPELLE, מתחם נגה יפו-תל אביב.
לפרטים נוספים: נעמי מערבי 054-7833950
