ברוח האולימפיאדה שתתקיים בברזיל בעוד כשלושה חודשים, בחר המעצב ניקולה גסקייר להציג את אוסף הקרוז של בית האופנה לואי ויטון בפאתי ריו דה ז'נרו בעיר ניטרוי. שם ניצבת יצירתו של האדריכל ניימר בדמות אחד המבנים המפורסמים בעולם - משכנו של המוזיאון לאמנות מודרנית במבנה מעוגל למרגלות קו המים, שנראה כמו צלחת מעופפת לבנה שנחתה על קצה סלע המשקיף אל הים.
הדרך היחידה אל מחוץ לבניין היא מלמעלה בסליל בטון המתעקל מטה אל הקרקע ויוצר מסלול הליכה דרמטי שלוהק באופן מושלם לשמש כראן וואי, עליו הציגו הדוגמניות את הקולקציה שכולה פלירטוט עם עולם הספורט, סמלי האולימפיאדה וקצב הסמבה.
מי שמכיר את פועלו של גסקייר עוד מתקופת בלנסיאגה יזהה את אותם אלמנטים שהוא שוב ושוב חוזר אליהם בפרשנות כזו או אחרת, ונראה שההשראה הרלוונטית של המשחקים האולימפיים היא בדיוק מה שהיה צריך כדי לאתגר אותו למחוזות חדשים ומרגשים באותו הז'אנר.
במבט ראשון, בחירתו בעיר הנמל הברזילאית נראתה כמעט כמו ההחלטה של קרל לגרפלד להציג את שאנל בקובה לפני שלושה שבועות. אבל בעוד הקובנים נותקו בעשרות השנים האחרונות מהעולם הרחב מבחינה אופנתית, בברזיל המצב שונה. לא רק שיש להם טופמודלס כמו ג'יזל בונדשן, אלסנדרה אמברוסיו ואדריאנה לימה - הם גם צרכני אופנה נלהבים ובפרט של תיקים ואביזרים של ויטון.
47 הדגמים שהוצגו יצרו סיפור שמורכב מחליפות אתלטיקה שפורקו והורכבו מחדש, צבעוניות טרופית עזה, חיתוכי קאט אאוט בהשראת עיגולי האולימפיאדה ואלמנטים קרנבליים. ברזולוציה גבוהה יותר של ירידה לפרטים ניתן היה לראות שימוש במוטיבים ספורטיביים כמו רוכסנים, כיסים, חגורות, בדי ניאופרן, סנדלים בסוליית נעלי ריצה, מעילי רוח שהזכירו דגלים מחוברים, שולי מלמלות, ושימוש בעור ופרווה (שהונחה כמו מגבת על הצוואר) שנתנו הייפ של לאקשרי לכל העלילה.
לאגף התיקים והנעליים ניתנה תשומת לב מיוחדת עם תיקי יד מגוונים בגזרות של ריבועים, חצי עיגול עם פרנזים, באולינג, וכן תיק יד המעוצב כמערכת סטריאו מהאייטיז. הנעליים קיבלו טיפול עתידני עם שילובי חומרים כמו גומי וסקובה, סיומת מחודדת ורצועות בעוביים שונים. טקסטורות השיער ועור הפנים נותרו טבעיים והזכירו את השורה התחתונה - מדובר באוסף חופשה.