היום אחר הצהריים הציגה בפריז במסגרת שבוע אופנת הקוטור מעצבת שמלות הכלה והערב גליה להב. בכך הייתה להב למעצבת הישראלית הראשונה להציג במסגרת היוקרתית. כמובן, רק בתי האופנה המוכרים על ידי הפדרציה הצרפתית להוט קוטור, בהתאם לקריטריונים מחמירים, מורשים להציג בשבוע אופנת הקוטור, הנערך מדי שנה בבירה הצרפתית בחודש ינואר. לפני להב התקיימו תצוגות של בתי אופנת-על מנוסים וותיקים בתחום ההלבשה הגבוהה בהתאמה אישית כמו שאנל, דיור, ולנטינו, גוטייה, ורסצ'ה, ארמני, מרג'יאלה, זוהיר מוראד ועוד. רשימה ארוכה ומכובדת שרבים שואפים להיכלל בה.
"הרגע הזה הוא אחד מציוני הדרך המשמעותיים בחיי וכמובן שגם בפן האישי זהו אירוע מאוד אמוציונלי. אני אוהבת לחלום ואני עובדת כדי לתרגם את החלומות למעשים", מסרה להב. "אחרי למעלה מ-30 שנות עשייה מסורות ונמרצות, עם צוות שמלווה אותי מספר עשורים ולצד שלושת ילדיי, אני מרגישה שסופסוף הוכחנו את עצמנו ועלינו מדרגה. אני מרגישה יותר ברת מזל מתמיד, ואני מתכוונת להמשיך לעבוד באותו הקצב כדי לשמור על ההישג".
לאחר התימות של סיפורי האגדות והעולם הפנטסטי שאפיינו את הקולקציה בשנה שעברה, להב פונה הפעם לעבר. לתקופה הוויקטוריאנית באנגליה (וליתר דיוק, השנים 1870-1900) ולתקופה המקבילה בצרפת המכונה בל-אפוק (העידן היפה). תור הזהב ההוא שהתקיים בזכות השלום ששרר אז בין המעצמות ואפשר פיתוח ושגשוג בתחומי המדע, הטכנולוגיה והאמנות, שהביאו למודרניזציה ולשיפור ניכר באיכות החיים, הוא השראה ישירה בקולקציית 2017.
מוטיבים וסימבולים ויקטוריאנים מצאו את מקומם בשמלות המילניום השלישי שנעשו בטכניקות עבודה וייצור מודרניות וחדשניות. הסילואטות, גם הן כמובן, תוכננו עם חשיבה על האישה המודרנית, אם לא ה"על-זמנית". רעיון ששני זיגרון, הדוגמנית הישראלית היפהפיה שהשתתפה בתצוגה, מגלמת בעצמה.
כשהן חולפות בדגמים המוקפדים, הדוגמניות הזכירו גיבורות רומן היסטורי בדרכן לנשף, חתונה או מסיבת גן. צווארונים גבוהים, מדליונים, תחרות, שרוולים תפוחים, מחוכים מעוטרים, חצאיות עשירות ושובלים ארוכים (עד שלושה מטרים) יצרו נופך תקופתי מרתק. דגמים עם משחקי שקיפות מודרניסטיים מתחו את הגבולות של מה שמכונה "סגנון ויקטוריאני". הצבעים בעיקר חגיגיים-קלאסיים כמו זהב, שחור ורוד עתיק, אבל גם חמים-עזים כמו אדום וסגול. על פי הנמסר הם נצבעו ברובם ביד מתוך כוונה להעמיק את התחושה התקופתית. במספר דגמים הוטבע סיליקון ושולבו רקמות אותנטיות מהעשור האחרון של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
ללא ספק מדובר בהישג רב רושם למעצבת הוותיקה ולשרון סבר, בוגר לימודי אמנות ואופנה בפריז המשמש כמנהל קריאטיבי בבית האופנה שנוסד ב-1985. הצמד שהגיח למסלול בתום התצוגה הרוויח ביושר את התואר המחייב "הוט קוטור". יש לקוות שמדובר בסנונית ראשונה המסמלת מגמה חדשה - קוטור ציוני. אם שכננו מארץ הארזים עושים זאת בהצלחה, מדוע לא מעצבים מקומיים?
רוצות לראות עוד שמלות של גליה להב. לחצו כאן