שחרור מיני הוא לא דבר של מה בכך. בין אם הוא מתבצע כחלק מתנועה פמיניסטית, או אם כרגע אישי, נדרשת מידה של מוכנות, אולי גם של הקרבה, כדי להעז ולממש אותו. בפעם הראשונה מאז ייסד לפני ארבע עונות את מותג בגדי הגברים Sketch, יוסי קצב, מבקש לנסות ולהרשים לא רק עם מבעים של אופנה אינטלקטואלית קרירה, מיושבת ומלוטשת כפסל קרח, אירופאית ושכלית במובהק, אלא גם בעזרת הרגעים הארוטיים שמזמן הגוף הגברי. במילים אחרות, הגיע רגע הרגש.
מהצליל הראשון בסאונדטראק שליווה את תצוגת האופנה האינטימית של קצב לקיץ 2012 (אחד הלהיטים של ה'סיזר סיסטרס'), שהתקיימה הבוקר (שלישי) בקומה עליונה ומוארת של גלריה תל אביבית, הובהרה התנודה בגישה. דיסקו פועם ורב קצב, שמזמן תנועות ישבן נמרצות, שהדיר כל חשש לגוונים עגמומיים. במקומם, נסללה הדרך לקולקציה שוקקת, שטופת אור, אשר יודעת לעסות בעדינות את הבלוטות הנסתרות ולהגיר מהן הורמונים. "נורא רציתי שהקולקציה תהיה סקסית", מאשר קצב בשיחה שנערכה איתו בסמוך לתצוגת האופנה. "רציתי להביא איזושהי רוח אופטימית, אולי גם מראה משוחרר יותר, קצת יותר ישראלי".
גם אם נספרו ארבעה דוגמנים תמירים ואתלטיים שעלו על המסלול בבגדי ים הדוקים, אין מדובר באיכויות של סרט פורנו, וצופה שיחכה למרחץ של זיעה עלול להתבלבל (אף הקטלוג אינו עושה חסד עם המציאות). ב-Sketch כמו ב-Sketch, ההגשה בנויה דרך מקבצים של פרטים, לעיתים אפילו מעודנים ומרומזים מידי, שנדרש איזשהו זמן מסוים כדי להבין את השפעתם או בכלל להבחין בהם. עם זאת, החיפוש אחר דיטייל, והמציאה שלו לאחר מכן, היא זו שמאפשרת לאופנה הזו, שבאופן כללי נשענת על קלאסיקות לגברים, איזשהו אורך-חיים שבעידן המהיר הפך לזר.
מי שהביט ארוכות בפריטים, גילה כי ההבטחות לסקס אלגנטי נפרעו אחת אחרי השנייה, ושהאפקט המצטבר של הקולקציה מהדהד ארוכות. הוא גדול, לחיוב, מסך הפריטים המיושבים למדי המרכיבים אותה. קודם כל, קצב השכיל לחשוף את הגוף חשיפה מבוקרת. מרבית החולצות הלא-מכופתרות, צוידו במפתח עמוק, בעל או נטול כפתורים, המאפשר לטורסו הגברי להציץ. הסריגים היו לא רק דקים במיוחד, כפועל יוצא מבוא האביב, אם כי בעלי מפתחי צוואר נדיבים ומעוגלים, שאפשרו מבט על עצם הבריח.
שנית, ביחס להיסטוריה הקצרה של סקץ', פלטת הגוונים השתכללה לאין שיעור. היא חמה, יצרית ומגרה, וכללה מינונים נרחבים של כחול, אדום-חלודה, קינמון או שוקולד, רמז להשראת העל שנגזרה מעבודתו של האמן הבריטי הנרי מור הידוע בפסליו הענקיים, המופשטים והספק שבטיים. מכנסיים קצרים עשויים פשתן, שמכפלתם קופלה כלפי מעלה, הוצגו באפור או בבז', אך גם בירוק בקבוק ספציפי מאוד, או בהדפס אפריקאי כחול-ירקרק. יחד איתם, חולצת טי מכותנת פימה בכתום-כורכום שזכתה לצווארון קטן ומוגבה מעט, או חולצה משובצת בדוגמת גינגהם בגוונים של לבן וסגול.
אם מציינים את מור כהשראה אפשרית (כמו גם בחירתם של בתי אופנה רבים לעסוק בגוונים הארציים וברמזים לאמנויות קדומות, לתחזיות הטרנדים היו בקולקציה מקום מסוים), הרי שקצב שאב ממרקם פסלי האבן של האמן לא מעט. לבד שורה של תכשיטי עץ ומתכת שיצר עבור הקולקציה עם 'נוריתמי' או צעיפים קלילים בהדפס הודי, זוהי קולקציה של טקסטורות, ויזואליות ומוחשיות. רובן, אם מדברים על מין, מזמנות נגיעה. הדפס של חולצה מכופתרת תכלכלה וקצרה חיקה מעין פני שטח של עץ לא מעובד, בדים אחרים הכילו מיקרו-טקסטורות, כמו נקודות קטנטנות או פסים דקים או עבים יותר. אחד מדגמי המכנסיים הבולטים היה מפוספס עבותות בכחול צי על רקע שנהב. הוא נגזר מבד סירסאקר, שיש לו מעין מגע של בועיות, ובכך יצר מרקם של מראה מול מרקם של מגע.
"אני רוצה להמשיך ולהתרחק מרשתות האופנה המהירות", העיד המעצב על עצמו. ייתכן, שרמז להיסטוריה הפרטית שלו, שכוללת את קסטרו מן, קו הקז'ואל של דונה קארן או FOX, או על התאווה להתמקד אופנה מהירה פחות ומעמיקה יותר. בהקשר הזה, על אף המהפכה השקטה ש-Sketch מביאה לארון הבגדים הישראלי לגברים, ולו בזכות רמת גימור שעולה בכמה מונים על טווח המחיר הנגיש יחסית, נדרשת הוכחה נוספת. קצב מכונן את העכשווית שבאופנות, ויודע לענות בדייקנות של תער על השאלה 'מה בעצם גברים רוצים ללבוש'. כעת, במיוחד לאחר שלב השחרור המיני ולאחר שצבר המותג הכרה, הגיע הזמן לפרוע מעט את הסדר הקפדני ולהציע גם עיצובים משולחי רסן. כי תעוזה, כפי שגם מוכיחה בדרכה הקולקציה הנוכחית, עושה את כל ההבדל.
מחירים לדוגמא: בלייזרים: 1,499 שקלים; חולצות מכופתרות: 299-249 שקלים; חולצות פולו: 279 379 שקלים; סריגים: 339 349 שקלים; מכנסיים: 429 599 שקלים
Sketch, מתחם התחנה, תל אביב; בזל 2, תל אביב; קניון רננים, רעננה
צילום וידאו: דייב שחר
עריכה: בת גולן
