1. גבריות, אולי מתוקף מועדני ג'נטלמנים מעושנים, תמיד הייתה עטופה בעלה טבק ריחני. למרבה המזל, לא באמת צריך לגלגל אותו ולשאוף; אפשר להסתפק במרקחת המופלאה של טום פורד העונה לשם 'טבקו-ונילה', שכשמו מערבל את ניחוחו המתוק של השנף עם פלפולו החריף והעצי של הטבק. זהו בושם ללא התוויה מגדרית ברורה, אבל מי שמספיק בטוח בעצמו בוודאי שלא חי לפי תכתיבים שמכתיבים מנהלי שיווק כאלה ואחרים. מתוקף השתייכותו לקו התערובות הפרטיות של המעצב, המחיר מרקיע שחקים והאריזה מהודרת עד הגזמה נובורישית. 809 שקלים ל-50 מ"ל.
2. יש מעט מאוד אירועים שמתחרים בטעמן הנורא של מסיבות סילבסטר, במיוחד בארץ. האווירה מעושה, לשמפניה אין שום קשר לחבל שמפיין והנשיקה בחצות דבילית. מי שבכל זאת חטא, ועוד צריך להגיע למשרד לאחר מכן יכול להתנחם בסטיק העיניים לגברים של המותג הניו יורקי Kiehl's, שאמנם נראה כמו דיאודורנט מיניאטורי, אבל מצליח להביא מזור לשקיות המדולדלות ולקרר בעדינות עפעפיים כמושים. 98 שקלים בחנות המותג בקניון רמת אביב.
3. בביקור הבא בשדה התעופה הפנו מבט לפרקי הידיים של התיירים הזכרים (לפחות אלו מהזן המעודכן). סביר להניח שתתקלו בצמידים דקים, חלקם עשויים חבלים, חלקם עם חרוזים קטנטנים, ותמיד יש בהם משהו שמזכיר אוקיינוס (או אי קטן). בכלל, כשהם ראויים אז יש להם את אותו הכוח שיש לחוטים האדומים של הבאבא סאלי הם מעוררים בתודעה מקום אחר בזמן אחר, ובעיקר מגנים מהשגרה. צמיד הדייגים של מיאנסאי, עם העוגן המתכתי הקטן, שובה לב במיוחד. 60 דולרים ב-East Dane. יש משלוחים לישראל.
4. אין תופעה שמדוברת יותר לאחרונה מאלבום ההפתעה של ביונסה, בו כל שיר מלווה גם בקליפ בילט-אין. הסרטון לטראק Partition הוא מופת של ארוטיקה, סטייל וקצב א-לה-מולאן-רוז'.
5. ישקר מי שיאמר שלא כדאי לבקר בוינה בחורף. נכון, קר מאוד והעיר רגועה מבדרך כלל, אבל בתי הקפה המחוממים עם התקרות הגבוהות והעוגות העשירות, הגברות במעילים הכבדים ושלל חנויות העולם הישן שמקושטות בכל טוב, מפצים על אף אדום ויובש בשפתיים. בכלל, יש מעט מאוד מקומות באירופה שהצליחו לשמר הוד והדר כמו בירת אוסטריה, שמפגישה ללא הרף בין פאר מימי האימפריה לגישה בריאה של ראוותנות עכשווית (המגובה בסצינת אוכל דשנה). למעשה, וינה היא עיר ששופעת באיטיות שמקורה בפזרנות אמיתית.