בתום מסע מקצועי שהתחיל באיטליה והסתיים בסין, החליטה מעצבת הנעליים הצעירה טל ארבל לשוב ולנטוע שורשים דווקא בארץ. כעת היא משחררת קולקציית ביכורים תחת שם המותג נורמן אנד בלה, וחושפת אותה לראשונה בחנות הקונספט הזמנית "פופ אפ בוקס 69" בתל אביב.
"חשוב לי להחיות פה את המקצוע, שהוא בגוויעה", מנמקת ארבל (31) את הסיבה שהובילה אותה להתמקם בשוק הנישתי בארץ. ארבל, בוגרת מחלקת הצורפות והאופנה של בצלאל, סיימה את לימודיה לפני חמש שנים ומאז היא לא מבזבזת זמן. לאחר התלבטות בין תחום אביזרי האופנה לבין תחום הקולינריה, נסעה לאיטליה מקום שמבינים בו דבר אחד או שניים באוכל ואופנה. מטרת הנסיעה הייתה "בשביל להשתחרר ולהיסגר" לדבריה. באותו הזמן אגב ארבל כבר הייתה רשומה ללימודי קולינריה בארץ, אך עיכוב לוגיסטי שמנע מהתוכנית להתחיל בזמן הוביל אותה לחפש אפשרויות לימודים בארץ המגף. וככל הנראה, כשמחפשים אופקים בארץ המגף, הקארמה מכוונת אוטומטית אל תחום הנעליים.
ארבל, שמצאה מקום בכפר קטן הסמוך לבולוניה, נרשמה לבית הספר התעשייתי הבינלאומי לעיצוב נעליים "CARCEL", כאחת מבין שמונה סטודנטים בלבד. במהלך הלימודים, שהתמקדו בעיצוב נעלי נשים, התעקשה ארבל שילמדו אותה גם לעצב נעליים לגברים בעבודת יד. בתגובה, שלחו אותה מבית הספר להתמחות אצל מעצב הנעליים האיטלקי אנזו בונאפה. בתום חצי שנה אינטנסיבית וחוויתית, היא הוזמנה להישאר בבית האופנה כעובדת מן המניין. ארבל, ששקלה להיענות בחיוב להצעה, שבה לארץ לכמה ימים בשביל לראות את משפחתה וכדי לחשוב. בסופו של דבר הייתה זו הביורוקרטיה שהכריעה את הכף הוויזה פקעה ומכורח חוקי ההגירה האיטלקים ארבל לא הורשתה לחזור לעבוד.
היעד הבא, למרבה הפלא, היה סין. ההפך המושלם מהסדנאות האינטימיות יחסית של איטליה. אולם, גם אחרי שלושה חודשים הלם התרבות לא שכח, וארבל עדיין לא הצליחה להתחבר לצפיפות, המחנק והעבודה הפיזית הקשה שמזוהים עם מסורת העבודה במזרח. "פוטרתי משם בבושת פנים", היא נזכרת בתקופה שהייתה מעדיפה לשכוח או לפחות לא להרחיב עליה. "פשוט לא הסתדרתי שם. להיות בסין כל הזמן זאת עבודה לגבר. למדתי ממנה הרבה, אבל זאת חוויה שאני שמה בצד". ביום שלאחר חזרתה הסופית לארץ היא סגרה התמחות אצל מעצבת הנעליים והתיקים הותיקה דניאלה להבי. תוך כדי, הצעירה השאפתנית לקחה קורס יזמות עסקית והחלה בפיתוח מותג פרטי משל עצמה.
"ברגע שחזרתי מאיטליה היה לי ברור כשמש שאני צריכה להקים מותג משל עצמי, אבל הייתי צריכה זמן להבשיל", מסבירה ארבל. "יומיים אחרי שסיימתי את ההתמחות אצל דניאלה, נסעתי חזרה לאיטליה. הדברים פשוט קרו מעצמם. עשיתי סיבוב של חיפוש חומרים ויצרנים וגם נפגשתי שוב עם בונאפה". הקשרים וההיכרות שיצרה לפני כן ארבל בשוק האיטלקי, איפשרו לה להניח ידיים על חומרים ועקבים מקומיים ולהשיג אימומים ממפעל האימומים הגדול באיטליה, שמייצר גם עבור תותחים כבדים נוסח פראדה, גוצ'י וכריסטיאן לובוטן. את העורות קנתה בסופו של דבר ארבל בארץ, ותוך שלושה חודשים היא העמידה את הקולקציה ראשונה של "נורמן אנד בלה" על הרגליים. "נורמן" כשמו של אביה, ו"בלה" יפה באיטלקית, וגם מעין טייק אוף על שם משפחתה של ארבל.
למרות שכשחזרה מאיטליה חשבה שתעצב רק נעליים לגברים, המעצבת הטרייה הבינה שזה לא כל כך מעשי עבור מותג חדש. בסופו של דבר, היחס בתוך הקולקציה עצמה הוא שני-שליש לטובת הנשים, אך המעצבת הצעירה לא מוותרת על המין הגברי. "זאת האהבה שלי. זה משהו שנורא חסר פה. הגברים בארץ תמיד הולכים יחפים. הם הולכים עם קרוקס. אני מקווה מאוד שבסופו של דבר כשיגידו 'נורמן אנד בלה' יתכוונן בעיקר לנורמן".
קולקציית הביכורים, שמיוצרת כולה בארץ, מונה 10 דגמים. כולם עשויים עורות נובוק, עורות מכובסים ועורות "פולאפ" שבתהליך הגימור שלהם השתמשו בשומן ליצירת הבדלי גוונים בעת המתיחה. "המשחק הוא עם הגזרות ולא כל כך בשיגעון של העיצוב", היא מציינת נוכח הקו העיצובי המרוסן. "הגזרות מאוד קלאסיות, אפילו טיפה שמרניות. לא של 'דודות' אבל אלגנטיות עם טוויסט - אלגנטוויסט".
בגדול, הגימורים והעורות משדרים משהו גולמי, אבל המפגש שלהם עם הגזרות הקלאסיות מייצר אסתטיקה מרעננת. לגברים למשל, עיצבה ארבל נעלי אוקספורד עם טוויסט שמקנה להן ניחוח מעט ספורטיבי - הנעליים עצמן עשויות יריעה חלקה ונקייה אשר עליה מעין וסט עור היוצר את החלוקה שמזוהה עם נעלי האוקספורד המסורתיות. מנגד, לנשים עיצבה ארבל נעלי סירה פשוטות לכאורה, אך התחכום שבהן הוא לנוכח העובדה כי הן עשויות יריעה אחת שנגזרה בשלמותה. זה המקום לציין, שנעלי העקב של ארבל שוברות לשם שינוי את הסטאטוס-קוו של עקבי הציפור הנמוכים והשמנמנים, שהפכו בשנים האחרונות לסממן מזהה של תעשיית הנעליים המקומית. כאן שודכו עקבים דקים מחומר דמוי מתכת עם עורות מצופים בלכה וסוליות רחבות, מה שיוצר דיסוננס אדג'י ומסקרן.
"לחזות את העתיד אני לא יכולה, אבל אני עובדת מאוד זהיר", משיבה ארבל לשאלה האם קיים מקום לעוד מותג נעליים מקומי. "קולקציה ראשונה צריכה להיות מסחרית בשביל שיקנו את הנעליים שלך. קולקציות ראשונות הן מאוד קשות. התחום הזה הוא קשה. המצב כל כך עדין. אנשים לא קונים, הם מפחדים. אני לא קופצת מעל הפופיק, אלא מייצרת בכמויות מאוד קטנות. כל פעם בשתי סדרות של מידות. אני מאוד מקווה שאני לא קופצת ראש לבריכה ריקה".
טווח מחירים: 590-840 שקלים
להשיג בפופ אפ בוקס 69 שדרות רוטשילד 69 תל אביב (עד ה-5 ביולי), ובאתר המעצבת: http://normanandbella.com