כשדוגמנית ממשיכה להיות עסוקה ומבוקשת בתעשייה הבינלאומית כשהיא על סף גיל שלושים, עולה מיד השאלה איך היא עושה את זה? האם קשרים במקומות הנכונים, אישיות ייחודית, כריזמה יוצאת דופן, מראה בלתי רגיל, מוסר עבודה וחריצות, מזג נוח? כל אלה, ביחד ולחוד, מסייעים ללא ספק להארכת חיי המדף של כל דוגמנית. אבל במקרה של ראקל זימרמן (29), ברזילאית ממוצא גרמני (ולכן שמה מבוטא באירופה 'צימרמן'), ייתכן שההסבר פשוט למדי - היא פשוט יפיפיה.
במאי 2008, כשהיא כבר ביססה את קריירה של יותר מעשר שנים, אמר עליה מלהק התצוגות המשפיע ג'יימס סקאלי: "נדמה לי שהיא הדוגמנית היחידה שלא יצאה מהאופנה כבר עשר שנים. היא כאילו לא מתבגרת, והופכת להיות יפה יותר מעונה לעונה. כנראה הדוגמנית הכי ורסטילית מכולן, היא באמת יכולה להתאים לכל תצוגה. המקצוענות שלה היא אתגר לכל דוגמנית והמראה הבלתי תלוי זמן שלה משתווה לזה של סינדי קרופורד". על המילים האלו, אין צורך להוסיף דבר.
כמו ג'יזל בונדשן, הדוגמנית הברזילאית המפורסמת ביותר בעולם היום, גם ראקל זימרמן באה מריו גרנדה דו סול, המחוז הדרומי ביותר בברזיל המיושב בתושבים רבים ממוצא אירופאי. כילדה זימרמן הייתה תמיד גבוהה לגילה. ב-1995, בהיותה בת 14, היא נרשמה לבית ספר לדוגמנות במולדתה וזמן קצר אחר כך נשלחה לעבודות בפריז וביפן. חמש שנים מאוחר יותר זכתה בשער ווג פריז שהיה לא רק שער ווג הראשון שלה, אלא גם השער הראשון בקריירה שלה אי פעם וגם נקודת פריצה משמעותית. בהמשך, היא הופיעה על אינספור שערים וזכתה בחוזי פרסום עם מותגי אופנת על כמו לואי ויטון, אוסקר דה לה רנטה, מרק ג'ייקובס, אסקדה, דולצ'ה וגבאנה, ולנטינו, ורסצ'ה, לנווין, פנדי, גוצ'י והרמס, כמו גם עם מותגים עממיים יותר, למשל גאפ ו-H&M.
עד היום, נושקת לשלושים, היא קבועה במגזינים ווג האמריקאי, הצרפתי והאיטלקי, W והרפר'ז בזאר. צילומי עירום שלה הם מבין היפים ביותר שאפשר למצוא בתחום צילום עירום של דוגמניות על.
מבין שיאי הקריירה שלה, אפשר למנות את השנים 2002, 2005 ו-2006, בהן השתתפה בתצוגות השנתיות הראוותניות של ויקטוריס' סיקרט (כשהחל מ-2005, החלה לגבות כעשרת אלפים דולרים לתצוגה). בנוסף, במאי 2007 הופיעה על שער ווג הקבוצתי הידוע אשר הציג את "דוגמניות העתיד" לצד סשה פיברורבה, שאנל אימאן, ג'סיקה סתאם, קרוליין טרנטיני, הילרי רודה, קוקו רושה, לילי דונלדסון, אגנס דין ועוד. בדצמבר 2009 קבע ווג פריז שהיא אחת משלושים הדוגמניות המובילות של העשור הראשון של המילניום השלישי.
זימרמן מצאה עצמה לא רק בצילומי סטילס - ב-2007 היא פיזזה לצלילי Herat of Glass של 'בלונדי' יחד עם נטשה פולי ופרייה בהא ארקיסן, בפרסומת הטלוויזיה הראשונה אי פעם של גוצ'י בבימוי דיויד לינץ'; לאחרונה היא אף הופיעה בווידאו קליפ Born this Way של ליידי גאגא ונראתה בתחילתו בבגדי מעצבים מסייעת ללידת "גזע חופשי וחסר דיעות קדומות".
זימרמן מתגוררת בניו יורק, נשואה לצלם הצ'ילאני רוי סנשז בלנקו ובזמנה הפנוי מתרגלת מדיטציה טרנסדנטלית. בראיון לערוץ האופנה במולדתה היא סיפרה שאת עולם האופנה היא אוהבת בגלל האנשים, סגנון החיים, הנסיעות ועולם ההשראות של מעצבי אופנה שהרבה פעמים הוא מרתק בעיניה. לאחר שנים של עבודה אינטנסיבית כדוגמנית, היא מרגישה שהיא חיה במן "כוכב אופנה" נפרד. קרל לגרפלד הוא חבר קרוב והיא אמרה עליו שהוא מתוק במיוחד ושהיא שמחה על מספר ההזדמנויות שיצא להם לעבוד יחד. במיוחד היא אוהבת את האויירה הטובה שהוא משרה בכל סשן צילומים. עוד סיפרה שגרייס קודינגטון, המנהלת הקריאטיבית במגזין ווג האמריקאי, ועמנואל אלט, עורכת ווג פריז, מהוות עבורה אייקוני אופנה נערצים והיא מעריכה מאוד את עבודתן ונסיונן בעולם האופנה. על הבלונד שלה (שאינו טבעי) היא אמרה פעם שהיא למדה לחבב אותו ושהיא התרגלה די מהר ל"מראה הדבי הארי וקורטני לאב" שלה.
