בילוי של ראשון בצהריים בשוק פרחים, עלול להישמע לכל אוזן עם טיפת רדאר למגניבות, כמו חוויה מהסוג הסחי. אבל השוק ברחוב קולומביה המכיל בנוסף למבחר פרחים היסטרי (שושנים כחולות!), גם שלל חנויות קטנטנות ובתי קפה, איכשהו מצליח לשלב וייב קולי עם חוויה פרחונית, שגם סבתות יכולות להפיק ממנה הנאה. אם רק לא היה שם כזה צפוף.
את נגרה Negre, הממוקמת בקומה השנייה של אחד הבתים הממוקמים על גדות השוק, קל מאוד לפספס, ורק האלה החולמניים הנוהגים להלך שראשם פונה לשמיים, יבחינו בשלט הקטן הצבוע בשחור.
טיפוס לא מאומץ במעלה גרם מדרגות מעט משופע, מוביל אל חלל קטנטן ומלא אור (במושגים לונדונים, כלומר לא חשוך). במבט לא מזוין ראשון, נראה שתוך דקה דקותיים אפשר לעבור על כל הבגדים והתכשיטים הפזורים על המסילות ולרדת למטה לשוק להמשיך לבחור גרניומים. אבל הרושם הראשוני מטעה בתכלית ובמקרה הזה הסבלנות וגם החטטנות ישתלמו. כל אחד מהפריטים שונה לגמרי מחברו למסילה, וכמעט לכולם יש איזשהו טוויסט ארטיסטי.
סוזאנה נגרה, ברצלונאית לשעבר, היא האישה שמאחורי החנות (הרמז בשם). היא פתחה אותה לפני חצי שנה עם אג'נדה מוגדרת מראש וכבר הצליחה לייצר יחסי ציבור חיוביים של יעד פשיוניסטי בהתהוות. היא מכוונת לאנשים שמבקשים לבטא את האינדיבידואליות שלהם דרך פריטים ייחודים, ומחפשים להבדיל את עצמם מההמון ההיי-סטריטי. בנוסף היא מצליחה לייצר חווית קנייה אינטימית, שבמציאות הגלובליסטית הנוכחית הופכת למצרך נדיר.
לדבריה חנות כזו לא הייתה עובדת בברצלונה, כי הטעם הספרדי נוטה לסטייל קלאסי יותר ואקספרסיבי פחות. לונדון במובן הזה היא אידיאלית עבורה. האהבה שלה לאופנה ולאמנות כאחד היא שגרמה לה ליצור מין יצור כלאיים של גלריה אופנתית. היא מדברת בהתרגשות על כל פריט ופריט, ובימים קיצוניים היא ממסגרת פריטים ותולה אותם על הקיר לתצוגה.
את זמנה היא מעבירה בין השאר בחיפוש אחרי מעצבים מוכשרים שיציגו בחנות שלה, אותם היא מוצאת בתצוגות אופנה אנדר גראונדיות, בביקורים בשואו רומס ברחבי העולם, או דרך קשרים אישיים במקומות המגניבים.
בנגרה היא הצליחה לייצר מבחר סופר אקלקטי של מעצבים שמכל אחד מהם היא לוקחת כמה פריטים. האקלקטיות מתבטאת בין השאר בארצות מהם מגיעים המעצבים, עם מגוון שלא היה מבייש תוכנית חילופי סטודנטים (עם יצוג בין השאר של מעצבים ממקסיקו, טיוואן ואירן). למען עיתונאות טובה יצוין שהיא גם חוטאת בנפוטיזם קל ומציגה תכשיטים של אמא שלה, טס נגרה, שעל הסטייל שלהם אפשר להתווכח.
קשה להצביע על סגנון מאחד של הפריטים, הסקאלה רחבה ונעה בין שמלות באווירת וינטג' של הלייבל הטיוואני-לונדוני Victim Fashion St לביגוד יום סקסי של הברצלנואית העולה
Nerea Lurgain לסטריט ארטיסטי של הלייבל הסופר מגניב
Factoria Rent Me והמון שמות אחרים ולא מוכרים שיש להם הרבה מה להציע.
אל תפספס
בנוסף לבגדים היא מציגה אקססוריז משפרי מצב רוח, נעליים ומספר קולקציות של תכשיטים, חלקן מעט מקושקשות אבל ביניהן אפשר למצוא כמה פנינות חמד שוות. כמו הצמידים הסופר מהממים האלו העשויים מעור כריש (ששששששש) הנמכרים בסלפרידג'ס חנות הכולבו היוקרתית ב-250 פאונד, לעומת 100 פאונד בלבד אצל נגרה. לא כסף.
ואם במחירים עסקנו, לא מדובר בחנות זולהף אבל היא גם לא מתיימרת להיות כזו. אבל התחשיב הוא די פשוט, במקום שניים- שלושה פריטים בטופשופ באווירת העמסתי, אפשר לקנות משהו אחד שיקרוץ לכם מהארון בכל פעם שתפתחו אותו.
חוץ מכל אלה, אחת לכמה זמן מתארחות בחנות תערוכות ומתקיימים ערבי מוזיקה, שדוחסים לתוך החלל הקטנטן עשרות אנשים. אינטימי מיזה זה לא יכול להיות.
מדד המלכה
סטייל: ארטיסטי. פריטים חד פעמיים עם טאצ' קריאטיבי.
חווית קנייה: מישוש בדים בניחותא תוך שיחה. כיף.
מחירים: בינוניים+. הכי נמוך 15 פאונד לאקססוריז, רוב פריטי הביגוד נעים סביב ה-100 פאונד.
על המפה: בתוככי שוק הפרחים השווה ביקור, גם אם פרחים זה בתוככי שוק הפרחים השווה ביקור, גם אם פרחים זה לא הקטע שלכם.
כתובת
NEGRE,
art, design & fashion
146 A Columbia Road
Tube Station Shoreditch
E2 7RP London