הרחק מעולם הקולנוע שיודע לחבר בעיקר בין אופנה להוליווד, או בין אופנה לניו יורק, הבמאי הקנדי והצעיר קסאווייאר דולאן XAVIER DOLAN מציע תמצית אופנתית על המסך הגדול, דווקא על רקע של קוויבק המרוחקת, בסרט Heartbeats משנת 2010שתורגם לעברית כ"אהבות מדומיינות". הסרט המוקרן בימים אלה באירופה, מתחיל בארוחת ערב קלילה, שמקיימים פרנסיס (Xavier Dolan) ומארי ( Monia Chokri), זוג חברים קרובים. אחד מהאורחים הוא ניקולה (Niels Schneider), בחור צעיר למדי ביחס לזוג החברים האפלטונים, שלראשו תלתלים בלונדיניים, אה לה פסל דוד, וחיוך מקסים לצד נינוחות שהופכת אותו לאובייקט בלתי נמנע של תשוקה.
האסתטיקה של "אהבות מדומיינות" מעלה את השאלה מה הופך סרט לאופנתי יותר מאחר? מדובר בהרבה מאוד אינטואיציה, סוג של יכולת לתפוס איזו תנועה, מבט או עיסוק, שמבהיר לצופה שמשמעות הסיפור הייתה נותרת עירומה או הרבה פחות מעניינות, לו הדמויות היו מפסיקות לחשוב על האופן שבו הן מתנהלות בעולם, לכל הפחות ברמה של הטקסטיל שנח על גופם.
מארי היא בחורה נוירוטית למדי, שמתהדרת בטעם מופלא בבגדים שמקורם בחנויות יד שנייה. בעודה הולכת ברחוב, באחת משמלותיה העוטפות חמוקיים, היא נראית כמו כתם מרהיב של צבע ואלגנטיות, על רקע בניינים שכאילו הועתקו אל תוך חייה בצורה חסרת הקשר לחלוטין. ברגעים אחרים, כשהיא מוותרת על השמלות (רגעים נדירים למדי) היא יוצקת על עצמה דימוי כמעט מושלם של אודרי הפבורן (ניקולה מתברר כמעריץ נלהב של הפבורן). בין כל המראות הללו בולטת לעין ההשקעה הבלתי מתפשרת שמתחילה בשיערה המורם אל על.
גם שיערו של פרנסיס אינו נתון למורת רוחה של הרוח. הוא אמנם נראה קליל יותר מחברתו הטובה, אך גם הוא דואג לתחזק בעיקר לקראת אירועים מיוחדים, את תספורת הג'יימס דין שלו. פרנסיס, בחור נאה בפני עצמו, עם גובה בינוני, אוחז בנוסף לשיער גם בזוג הנעליים הנכון, בערך מאותה תקופת זמן, ובטעם משובח שמתגלה לנגד עינינו עת ניקולה חוגג יומולדת. פרנסיס קונה לו סוודר קשמיר כתום ויפהפה, שמפתיע בקוהרנטיות האופנתית שלו, ע"ע קיץ 2011. לאותה יום ההולדת מארי קונה לניקולה כובע קש מושלם שמגיע אליו בתוך קופסא עגולה ומושלמת לא פחות.
לצד כל הסופרלטיבים הברורים והרבים שמרכיבים את חיצוניותם ועולמם של מארי ופרנסיס, ניקולה הוא אותו דבר שקשה להסביר ולצמצם לפרטים. מעבר לדמיון מפחיד לפסל דוד המפורסם, אם בתלתליו ואם בגופו הדקיק אך המובנה, הרי שפשוט מדובר בעלם חמודות ששובה את לבם של כולם. בלי להתאמץ, בלי להשקיע בלבוש. יש שיאמרו בלי לעשות דבר מלבד לשאת את הגנים הנכונים ולהיות צעיר. וכמובן, לא להיות מודע לעצמו כלל.
בעוד שהגנים הנכונים נראים כמו הבסיס העקרוני להצלחתו של ניקולה בעולם ובעיקר למשיכה הבעייתית של מארי ופרנסיס אליו (משיכה שלא מיטיבה עם הקשר האפלטוני שלהם), הרי שמעבר לכל אלה, זהו יותר מכל גילו הצעיר שהופך לקטגוריה ההכרחית והמשמעותית של ניקולה.
הפער בין מארי ופרנסיס לניקולה ניכר לכל אורך הקשר של השלישייה, אך בולט לעין בעיקר כשמארי ופרנסיס מגיעים למסיבת יום ההולדת של ניקולה. מארי כהרגלה מגיעה מצודדת לחלוטין, וגם פרנסיס מצידו מגיע אחרי ביקור במספרה ויצירת שיכפול מדויק של אלילו האל-מותי, דין.
שני המטופחים מגיעים למסיבה ביתית עמוסת צעירים בטווח גילו של ניקולה. צעירים שלא לקחו את האירוע ברצינות כמותם. כשהם מגיעים למסיבה ניקולה כבר שיכור לחלוטין, אך ממקומו שלו שמח בנוכחותם של שני חבריו הטובים, כמובן מבלי להבין שאלה חומדים את גופו יותר מאשר את חברתו. מאמציהם של מארי ופרנסיס נופלים על קרקע עירומה, בעוד יתר הנוכחים במקום מבהירים שאופנתי עד כמה שתהיה, עדיף שתהיה צעיר, במובן השלם של המילה, זה שאוגר בתוכו גם יופי בלתי ניתן להכלה. אז כנראה תוכל להתלבש ללכת ולאמר כל מה שתרצה. את הקסם שלך אף אחד לא יצליח לקחת ממך. אפילו לא אם אתה מקוויבק.
הסרט שיצא בשנת 2010 ניתן להשאלה בספריית האוזן השלישית