כמוסה מבטיחה

אחרי קולקציית קיץ נטולת עוקץ מצידה של קסטרו, ואחרי קולקציית קיץ יומרנית מצד המעצב אלון ליבנה, קולקציית הקפסולה שיצרו יחדיו והושקה אמש (ראשון) בסניף הדגל של הרשת בתל אביב, מתגלה כאירוע בעל השלכות מרחיקות לכת. 'קסטרו מאת אלון ליבנה' (Castro by Alon Livne) היא אחת הקולקציות המשמעותיות, וללא ספק המלוטשות, שהוצגה העונה בישראל. אוסף של 22 פריטים חיוניים, משמלות ערב ועד סנדלי פלטפורמה חיזריים, שברובם נעוץ מושג ברור של נשיות טורפנית, עזה, עתירת דמיון ואנרגטית.

זוהי קולקציית הקפסולה השנייה בסך הכל שיוצרת קסטרו בשיתוף אחרים (הראשונה הייתה זניחה ונוצרה יחד עם מעצבי הנעליים Couple Of), וניכר כבר מהעיצוב הראשון, שהיא הביאה לשני הצדדים רק גאולה. בעיקר, משום שהיא העלימה את החסרונות של כל אחד מהם: את קסטרו היא הוציאה מאזור הנוחות החששני, שדואג לערכים של אופנה מסחרית אך שאינה מסחררת; את ליבנה, ששבוי בדרך כלל בכתב היד המובחן שלו, היא לימדה את ערכו של עידון. ביחד, נוצרה חזית של יתרונות מוחלטים.

את הקולקציה, שנוצרה כזכור כחלק מזכייתו של ליבנה בתוכנית פרוייקט מסלול לפני כשנתיים, הציגו דוגמניות בשיער אסוף בחוזקה ובמשקפי שמש עגולים וקטנים ששיוו להן מבט פסיכוטי בעודן ניצבות על במה מסתובבת. מעליהן נתלה מעין דגם מתכת תלת מימדי שקרץ אל שם הקולקציה – 'יהלום'. התנועה, הצללים ומוזיקה אלקטרונית עתירת מקצב ובאסים סיפקו תפאורה מושלמת, שהעצימה את הרמיזה העתידנית שפשטה בכל אחד מהעיצובים. וכך, רגע אחרי רגע נחשפה הקולקציה הקטנה הזו, כמעט כולה בשחור או לבן, שעיקרה צללית הדוקה ורגליים ארוכות וחשופות במיוחד. במהרה התברר, שמישהו כאן פרע את שטרות הסקס אפיל ויצר אופנה עתירת דחפים מיניים, שמתאימה היטב למועדון צמא לגוף, רגעים לפני הזריחה.

על השמלות הקצרצרות או בגד הגוף המודפס נראו אמנם רישומים מופשטים של המינרל הקשה בעולם, אך בפועל מושא ההשראה של היהלום לא שינה הרבה. היה זה אותו סגנון מוכר של ליבנה: נגזרות הבד המפורסמות שלו, שילובי הטקסטורות וקו השראה שמקפץ ללא הרף בין הבזקי אר-דקו וצ'רלסטון משנות העשרים, לחולצות עטלף וכריות כתפיים מרומזות משנות השמונים. אולם בניגוד לקולקציה העצמאית שלו, הפעם הוא היה נתון לעין הפקוחה של קסטרו, שניתבה אל כל ההתרחשות הזו לתוך רקע מונוכרומטי מרוסן. מכאן, שהדיטיילים נעשו כטון על טון, מוחצנים פחות. היה אפשר להבחין בהם, אבל הם גם עוררו רצון לשוב ולהביט בהם מקרוב, להתמסר אליהם כאל סוד ממותק וגלוי למחצה. במקום הזה, הייתה טמונה עוצמת הפיתוי.

שמלת מחוך שחורה, שהורכבה חלקים-חלקים של בדים מבריקים ועמומים וחצאיתה גדילי-חרוזים מרשרשים, ניצבת כאמזונה אורבנית מעל לקולקציה כולה. היא הייתה מורכבת ומחושבת, לבישה במידה, והצליחה להעלות בזיכרון, למרות אלף הבדלים, את הרגעים המוצלחים יותר של בית ורסצ'ה. גירסה נגישה יותר ובעלת אפקט דומה סיפקו מכנסיים בקו מותניים גבוה מאוד, שנלבשו עם חולצה חסרת שרוולים, ובחזיתה פיתוחי עור-קרוקו מבריק ורשת שקופה אשר חשפה חלק נכבד מהטורסו. לצד אלה, בלטה גם שמלה אחרת עשויה ג'רסי רך ושחור, שעל חזיתה קולר עור לבן, משורטט וגיאומטרי.

בדומה למורשת קולקציות הקפסולה הפושה ברשתות זרות (H&M לדוגמא), גם קסטרו וליבנה חתרו ליצור מראה מושלם וציוותו לבגדים גם אביזרים משלימים. סנדלים עכבישיים בעלי עקב אימתני, חגורה מעור מבריק וקלאצ' העשוי פיסות משולשות של דמוי-עור וצעיף מקושט. סביר, שאלה יתבררו בקרוב כלהיטים האמיתיים של שיתוף הפעולה הזו.

שניות לאחר שנגמר האירוע, שסחט בקהל התרגשות שתצוגה של קסטרו מעולם לא עוררה בו, קשה היה לעזוב את השאלה המתבקשת. מה עושים עכשיו, כאשר העיצובים האחרים בחנות הגדולה, רובם בצבעי אבן בהירים או כווינטג' שיקרי שנס ליחו, נראים כעת הרבה יותר חיוורים?

טווחי מחירים: שמלות: 199-899 שקלים; חולצות 139-299 שקלים; מכנסיים: 199 שקלים; אביזרים משלימים: 189-599 שקלים; מחוך: 459 שקלים

(ראיון וידאו: נאוה סילוורה; צילום: אבי כהן; עריכה: רן צימט)