האם מותג כמו אמריקן וינטג', שמתמקד בבבגדי בייסיק יום-יומיים ויקרים באופן יחסי, צריך להוציא לאור כל עונה קטלוג המדגים את בגדיו על דוגמנים ודוגמניות? התשובה העקרונית היא כן, ולו רק מהסיבה הפשוטה אחרת איך יציג עצמו לעולם ויזכה לכתבות סיקור אם אין בידיו קטלוג? אחרי הכל, צילומי בגדים נטולי אנשים הם ברירת מחדל שקשורה לרוב לעולם הפרינט הגווע, זה שבו אין מספיק עמודים. לא לעולם הנוכחי, שבו עמודים הם המשך אינסופי של גרירת העכבר. אבל מה קורה כאשר אותו אמריקן וינטג' מחריב בקטלוג האחרון שלו, לקיץ 2011, את כל הקסם שיש בקולקציה החדשה?
כאמור, עניינו של אמריקן וינטג' הוא בגדי בייסיק שמגיעים בסקאלת צבעים אינסופית ובגזרות הנכונות ביותר, והמותג מציע כל עונה שתי קבוצות. האחת חוזרת על עצמה בכל עונה באיזושהי וריאציה, ואילו השנייה משתנה לחלוטין. האחרונה מוצעת גם היא בכל מיני צבעים, אבל מתהדרת בסריגים, במשי, במכנסיים חולצות חצאיות ובקיצור כל מה שהוא לא טופ ולא עשוי כותנה דקיקה ופשוטה למדי. אמריקן וינטג', על שורשיו הצרפתיים, כמובן לא יצר את הנישה הזו של בגדים יומיומיים, אלא נותן מענה רחב לעניין ובעיקר הוא מתמחה בעיצובים שחייבים להתאים האחד לשני - הטייץ הכרחי לשמלת החולצה, ואילו לשמלת החולצה אין מנוס אלא לצרף גופייה דקיקה שתבצבץ מתחת לשרווליה. בקיצור, אמריקן וינטג' הוא מותג שחלק גדול ממשמעותו הוא הרכבה, וזה נכון גם לאגף שהוא קולקציה לכל דבר.
אולם, אם חוזרים רגע לנקודת ההתחלה, הדרישה של קולקציה מסוג זה היא קטלוג טוב. כזה, שמוציא לאור את כל מה שהמותג הזה יכול להציע. בעיקר כשכל עונה הוא מרחיב את הטווח שלו, אם בגזרות ודגמים ואם בבדים וטקסטורות. העונה ניכר שבקולקציה שחולשת על כל אגפי המלתחה ניתן יותר מקום למחויט. אבל זה לא מחויט קשוח ונוקשה. זה מחויט רך, שמזמין השתחלות נשית לתוך ז'קט גברי, או מכנסיים גבריים, שמתרחקים מהגוף וממשיכים לשדר כל אותה עת נוחות טהורה ומלטפת. חבל שכל אלה, ועוד רבים וטובים אחרים, אינם מקבלים שום במה בקטלוג, שבו רוב המראות גבריים ונשיים כאחד מזכירים ביום טוב בחור נאה שחזר מהודו, וביום רע מישהי שלא ממש החליפה את הפיג'מה שלה. שעשתה עליה טייק, ויצאה עמה להתחיל את היום. זה יותר מידי רחב עם רחב, ויותר מידי נוח ונוח עם רך. וזה לוקח מאמריקן וינטג' את כל הכוח שלו.
אולי מישהו באמריקן וינטג' ניסה לקרוץ למעריצים של אמריקן אפרל, המתחרה הצד השני? אולי. אבל בין אם לשם כיוון או לא, הרי טוב לו הלקוחות של אמריקן וינטג' פשוט לא יאמצו את עצות הסטיילינג שמופיעות בו, וייצמדו לבחירות לבם, עת הם מבינים שהם גם צריכים ללכת לעבוד בבגדים האלה ולא רק להיראות בהם קלילים עד אימה.
עובדה, יש בקולקציה יותר מאשר הקטלוג שלה. פן חדש ובולט בעונה הנוכחית נוגע לנוכחותן של חולצות משי בעלות גזרות משובחות. הבד היוקרתי הפך בעונות האחרונות למאסט בכל מלתחה. בעיקר בעונה החמה. ובשילובו עם פריט מבד אחר, כזה שפחות צועק יוקרה, נוצר מראה לבוש ואוורירי שלא משפיע על התנועה. קרוב יותר לבסיס שממנו צמח אמריקן וינטג' עומדת שמלת סריג לבנה נטולת שרוולים ומחשוף, שקצוותיה נראים לא עשויים. קצוות אלה הופכים אותה לגזיר נייר של גזרה, שקיבל חיים ונפח, ומשום היא מוצגת בלבן, זהו קסם אמיתי של ''היעדר גזרה' בתוך פריט יפה, שמתאים היטב לטרנד הצבע הבהיר של העונה.
אמריקן וינטג', מתחם התחנה תל אביב.
מחירים לדוגמא: חולצות 180-270 שקלים; טוניקות ושמלות 280-650 שקלים; מכנסיים 306-320 שקלים