כששמלת מיני מטופפת על מסלולי תצוגות, היא לא במקרה מוצמדת לבחורות שרבים אוהבים לראות בהן דוגמניות כחושות וגרומות. זהו אינו מניפסט שקורא לרזון, או להרעבה. זוהי פשוט עובדה פשוטה, שקשורה בעיקר בכך ששמלת המיני היא לא פריט פשוט ללבישה, וזאת למרות שבשנות ה-60' הוא נראה בכל פינה. ואם להיות מדויקים, נדמה זהו לא בגד שאשה נשית עם קימורים שעברה את גיל ההתבגרות אמורה לעטות על גופה, אלא במקרה הטוב ילדה מתבגרת.
האמירה הזו עולה אחרי התבוננות בקטלוג של Dress-Gallery, המותג הצרפתי והצעיר שמשווק ברשת הבוטיקים הקטנה אליז, ומצטרף כמו יתר המותגים בחנות להלך רוח פריזאי וענוג. המותג הוא בן השנתיים בסך הכל, ובראשו עומדת המעצבת לזלי כוהנה, שבעברה עיצבה עבור המותג MAJE. מותג, שאמור היה לעמוד בניגוד מוחלט כמובן לרחובות המקומיים שלנו. אחרי הכל, כשמיקיאגי התמוגג מ"כמה ענוג הוא", הוא ככל הנראה התכוון לתייר חולף, אן למישהו עם ערגה לאירופה הקרירה. לא לישראלי הממוצע. וכוהנה, מצדה, מנסה לתת במה לרומנטי והקלאסי.
וזהו המצב גם באליז. את חנויותיה פתחה מנהלת הרשת מתוך מחסור עז שחשה באותו סגנון פריזאי. ניכר, ש-Dress Gallery הובא כדי לענות בדיוק על הצורך הזה ולהביא מעט שיק קוקטי מגובה בהרבה שמלות קצרות.
אלא, שב-Dress Gallery עשו עם חצאיות המיני וקצרצרות וחושפות הרגליים את כל הטעויות. הם בחרו בדוגמנית בעלת קימורים, וחשפו את רגליה כמעט בכל פריים אפשרי. לעתים אפילו עם עקבים. התחושה שעולה מהצילומים היא זולה, לא עוזרים לכך הצילומים בשחור לבן, שהיו אמורים לשדר סוג של קלאסיקה. בקיצור, במקום לשכנע לנשיות עסיסית, הם יצרו אפקט הפוך לחלוטין.
כך קרה שהמשי הרך והרומנטי, שמלווה לעתים בקרושה, ונשען על השילוב האלמותי בין השחור ללבן הפך מבעד לצילומי הקטלוג למגוחך. לבגד שהיה אמור להיות זה של ילדה, והולבש בטעות על אישה. ואם לא די בכך, אז מדובר גם באשה שנדרשה להטות את ראשה אחורנית, ולשלוח מבט חודרני למצלמה. להוציא צילום אחד, לצד הבריכה, שבו המיני לא היה כה קצר והוצמד לפריטים גבריים עם סוג של חספוס, לא ברור מה חשבו לעצמם ב-Dress Gallery. למזלם קניינות מתבצעת היישר מהקולבים, ולא מהקטלוגים. וכך, ספק אם לקהל המקומי שרוכש את פריטיה של אליז כל זה ממש יפריע בעין.
טווח מחירים: 950 1450 שקלים.
להשיג באליז, רחוב שבזי 30 נווה צדק; רחוב שינקין 35; ומתחם התחנה - תל אביב.