מחוץ למסלול

ימים ספורים לאחר שבישר טום פורד על קו איפור חדש תחת שמו שיושק לקראת הסתיו, הציג המעצב אתמול (שבת) את קולקציית חורף 2012 לנשים באמצעות סרטון קצר, כשלושה חודשים לאחר שכל בתי האופנה הגדולים בעולם הציגו את הקולקציות שלהם לעונה במסגרת שבועות האופנה שנערכו בחודשי פברואר ומרץ.

אין מדובר בניסיון לחסוך עלויות או באיחור אופנתי אגבי. בדומה לקולקציה הקודמת של פורד, שהייתה קולקציית הנשים הראשונה לקו הנושא את שמו והוצגה באירוע סגור ומצומצם, פורד החליט לנקוט באמצעים שיימנעו מרשתות האופנה וממעצבים אחרים להעתיק את רעיונותיו. זוהי הסיבה שמעטים זוכים לחזות בעיצובים לפני חשיפתם הרשמית, וזוהי גם גם הסיבה להצגתה בפני הקהל הרחב בסמוך לכניסת הפריטים אל הבוטיקים, ולא כחמישה חודשים לפני העונה, כפי שמקובל בקרב בתי אופנת-על אחרים.

עם זאת, ספק אם אפשר לומר שפורד בסך הכול מנסה לשמור על רוח מקורית. כפי שנהוג אצל המעצב, שפרש מקבוצת גוצ'י ובית האופנה איב סן לורן ב-2004 וייסד בתחילה מותג שהתמקד באופנת גברים, כל הזדמנות היא אופציה לפרובוקציה. במקרה הזה, ההשקות הדיסקרטיות כביכול סוחפות יותר תשומת לב מכל תצוגת אופנה מן השורה. זהו ניסיון לשמור על ייחוד, על בידול מהותי מהנעשה בעולם האופנה, וכך לייצר את התכונה הנחשקת ביותר באופנה העילית – אקסקלוסיביות.

קולקציית החורף עצמה היא מעין המשך ישיר לקולקציה הקודמת, והיא רובה ככולה ניסיון לנקר את עיני הצופים באמצעים המחודדים של העושר. שוב, נותר פורד הטקסני בחווה האהובה עליו – הזוהר הסינמטי של שנות ה-70 - אלא שניכר ניסיון כן להתקדם אל עבר מודרניזציה של הרעיון באמצעות רמזים ספורטיביים דקיקים וצלליות נשיות קלות ללבישה. חליפת סמוקינג בסאטן משי אדום ודשים מחודדים ועצומים; הרים תפוחים של פרוות צבועות, לעיתים כבלוקי צבע; שמלות תחרה מעכסות בצבעים רעילים של סגול וירוק, מהודקות היטב אל האגן; או שלל מכנסיים צרים ומתרחבים, הנלבשים דווקא עם מעילים קצרים – פורד יודע שהוא מעמיד אופנה ראוותנית, שערכה היחיד הוא לא רוח החדשנות, אלא הסנסציה, והוא פועל לשכלל אותה על ידי תוספות המתגרות בטעם רע. אדישות, מסתבר, היא לא דבר שבא בחשבון. ככל הנראה, גם אלגנטיות לא.