קשה להצהיר על פריט לבוש המהווה חלק אינטגרלי מהמלתחה, כטרנד, אך נראה שמשקפי השמש בעיצובם של מעצבי העל, הפכו הקיץ לניואנס אופנתי בולט במראה הכללי. הם נעמדים על רגליהם האחוריות ומסרבים להיענות לרוח הצבעונית, האופטימית והרכה של קולקציות הקיץ ולטרנד בלוקי הצבע. נראה שהם נושאים הצהרה עצמאית, מכריזים על עצמם כמגמה שונה, העומדת בניגוד מוחלט לכל מה שהעונה הזו מכתיבה.
מיוצ'ה פראדה הייתה זו שהצליחה למשוך את תשומת הלב הרבה ביותר הרבה, דרך העדשות הכהות. קולקציית משקפי השמש שמלווה את קולקציית הבגדים הצבעונית של פראדה, זכתה לאופי בארוקי, שכמו במאה ה-18, מסמן עודפות ודקדנטיות מגוחכת עד ביזארית. ופראדה אכן נתנה מקום לכל אותם סופרלטיבים, ספק חיוביים ספק ביקורתיים, דרך המסגרות המתעגלות, שהגדילו את העדשות באופן ניכר. היא לא ויתרה על העדשה השחורה והאטומה, והמראה שנוצר היה קרוב יותר למשקפי עבודה, גם אם יותר של טייסים מאשר של רתכים.
אל תפספס
פראדה היא לא היחידה ששאבה את השראתה בתחום הראייה מאנשי הצווארון הכחול. סטלה מקרטני שילבה באאוטפיט צהוב ורחב, שמזכיר מעילי ניילון, משקפיים בעלי עדשה רחבה גם כן, אך אלה התיישבו על הכובע שחבשה הדוגמנית, ולכן אותתו על עבודותיהם של כורי פחם, יותר מאשר על יום קיץ בצהוב אופטימי ומחמם. ואילו את האות הסופי, בצד האפל של הניילון, נתן אלבר אלבז ללנווין,. הניילון הרחב שלו, בשחור או בחום, הזכיר יותר מכל את האפוקליפסה של בלייד ראנר. על כמה וכמה כשהמסגרת החתולית של משקפי השמש נטתה מעבר לנשיות המוכרת שלה לעתידניות שנושאת, שוב, עדשה כהה.
נושא הרתכות נזל גם לעולם של פנדי, עם משקפיים גדולים בעלי מסגרת ריבועית, אה-לה עולם הרתכים, שזכו לצבעוניות כהה יותר או פחות, ולעדשה שקופה וצבעונית. מעניינת במיוחד היתה הנוכחות של המשקפיים המגנים, של עולם העבודה, בקולקציה של דיור. בית האופנה שכל כולו קוקטיות ונשיות, לא היה יכול להתמסר לחלוטין לרוח החדשה, אך גם לא היה יכול להתעלם ממנה. ולכן כשחלק מהקולקציה לוותה במשקפיים בעלי עדשות חתוליות שמתאימות לרוח הבית, הרי שחלק אחר ממנה עלה למסלול בצירוף משקפי טייסים כהים, שלא משאירים שום חריץ שדרכו ניתן לחדור אל איזור העיניים.
מעבר לגודל של העדשה, ולעולם ההשראות שממנה היא מגיעה, גם מי שבחר להיצמד למגמת הרווחת של העדשה העגולה, שמייצרת הרבה יותר נוחיות בעין, לא היה יכול לוותר לרוב על צבעה הכהה, זה שלא משתלב באופן טבעי עם הרוח הקלילה והצבעונית של העונה. כך למשל ברושאס. הקולקציה המופלאה שלהם לקיץ הקרוב, יצרה קו אלגנטי ששואב את נוחיותו מעולם העבודה האסיאתי. הרוח הכללית, דרך ההדפסים והצבעוניות, הייתה רומנטית למדי, אך העדשה של המשקפיים נותרה כהה ושחורה עד בלתי חדירה.
למרות הבגדים השקופים והקלילים של הקיץ, המשקפיים, אם דרך המסגרות שלהם ואם דרך העדשות שלהם, מספרים לנו סיפור שונה לחלוטין, מזה שכולם התאמצו למכור לנו. הקיץ הזה מנסה לייצר תמונה אופטימית וורודה, אולי מכיוון שמבחינת רבים, המשבר הכלכלי שהתחיל ב-2008 כבר מאחורינו. אבל למרות זאת, עדיין ישנן עוד כמה בעיות קשות בעולם מלבדו. בלעדיהן קשה להסביר את רשימת המכולת שמלווה את העדשה הכהה (ויקטוריה בקאהם, דיאן וון פרסטנברג, דריס ואן נוטן, מיסוני ופרואנזה שולר, אם למנות חלק). ייתכן שהם רואים במשקפיים את הכלי האולטימטיבי לשמירה על דיסטנס, ואחד היחידים במלתחה שלנו שיש לו גם אפקט הגנתי.
