34 בוגרי המחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה בצלאל הציגו ביום רביעי האחרון את עבודותיהם במסגרת מיצג אופנה בגלריה יפו 23, משכן האמנות והעיצוב החדש של בצלאל בירושלים. חלל הגלריה, המשתרע על פני 500 מ"ר, ממוקם בבניין הדואר מתקופת המנדט, מבנה עם נגיעה של גרנדיוזיות מזרח אירופית, היוצר הטרוגניות מרתקת עם חלל הגלריה העכשווית.
המיצג עצמו, בנשימה אחת היה חוויתי, אינטראקטיבי, וטומן בחובו מחקר אקדמי. הוא יצר מעין שיטוט ייחודי בתוך חללים שונים המאפשרים נקודת מגע מקורית וחד פעמית עם היצירות המוצבות בחלל, הישג משמעותי היה באופן הצגתן של הקולקציות, חלקן על מסלול הליכה וחלקן בחלל כתערוכה אינטראקטיבית. חלק מהקולקציות של בוגרי המחלקה הוצגו בליווי סרטוני וידאו-ארט קצרים לצד מוזיקה מצוינת של עמוס אלקנה.
השנה, קולקציות הבוגרים הטריים עסקו בגדול בנושאים אקטואליים, המייצגים השתייכות תרבותית אישית המתקיימת במרחב ציבורי. המגמה הבולטת במחלקה היא ההתעסקות בתהליכי עיצוב ותפיסות תיאורטיות רלוונטיות למקום ולזמן, הבוחנות את הקשר שבין עיצוב וגבולות הגוף.
השנה לא הוצגו תוצרים מהפכניים מחוללי שינוי, אך ללא ספק, כל אחד מן הפרויקטים נקט בעמדה ברורה וביקורתית המתייחסת למחקר מעמיק. השפה הוויזואלית של עיצובי האופנה צלחה מאוד בחלק מן הפרויקטים. מנגד, עבודות מסוימות בחרו בביטוי מילולי מפורש, על חשבונה של אמירה עיצובית מוגדרת, עובדה לא מחמיאה ביחס למחלקה לעיצוב ששמה לה למטרה לפתח דיון תרבותי בתחום העיצוב בישראל ובשדה הבינלאומי.
ומי בכל זאת מצטיין?
מתוך העבודות בלטו חמש ששילבו בהצלחה עבודה קונספטואלית, פרשנות ויזואלית ויכולת טכנית גבוהה.
דובי אברמוביץ' יצר סדרה מרגשת, המורכבת משלושה אובייקטים הנענדים על הגוף, היד והראש. בתוכם מנגנון אלקטרוני פנימי המייצר תנודה וסאונד, עיצוב הגורם לעונד לחוש כל רגע שחולף. בעבודתו המרתקת והמתוחכמת להפליא אברמוביץ' הצליח לייצר חוויה חושית פיזית, ממשית לזמן. "הסדרה משלבת בין שתי תפיסות מנוגדות של זמן: תפיסה מערבית, המתייחסת לזמן כמשאב חשוב במיוחד ומנסה לפרק אותו, לצרוך אותו ולשלוט בו, ולעומת זאת, תפיסת הזמן הבודהיסטית אשר מקדשת את הרגע, את ההווה, וטוענת לתפיסת זמן מעגלית המבוססת על התבוננות במחזורי הטבע ללא התחלה וללא סוף".
ראויה לציון גם עבודתה של שרון גולן, "הקליפה שלי". גולן יצרה סדרה מודולארית של נעליים הדוגלת בצמצום ובמינימליזם מחד, אך מאפשרת רבגוניות מאידך, העבודה מורכבת מ- 16 חלקים מודולאריים, מאלה נוצרות 256 צורות נעליים שונות.
דוריה אביטל הציגה גוף תאורה מורכב משתי יחידות בסיס מודולאריות משוכפלות כאשר המגע בין שתי היחידות הוא שיוצר את התאורה. חיבור היחידות אחת לשנייה יוצר גוף תאורה אינסופי, גוף התאורה מושתת מבחינה רעיונית ועיצובית על עולם היצורים התת-מימיים אשר מתקיים אודות למארג קשרים ויחסי גומלין סימביוטיים.
מעיין הוד הציגה את "נא להתנהג בהתאם" (כמאמר הביטוי מהתוכנית 'האח הגדול') - קולקציה המדברת על דואליות בין מה שנראה כלפי חוץ לבין סערה מלנכולית פנימית.
יצחק אבקסיס יצר את 'ללא תפר'. הכוונה היא שהגוף הוא זה שמחבר את פרטי הלבוש, תוך יצירת מערכת יחסים סימביוטית בינם לבין הגוף עצמו באמצעיים חומריים וצורניים. הסדרה בכללותה עשויה ללא שימוש בתפרים אלא בטכניקה של חיתוכי לייזר.