רון קאהן, 38, המעצב הראשי של twentyfourseven, נותן קרדיט לשקיות ההפתעה והטלפונים מהאנשים הנכונים, לזכותה של אלת הקריירה שלו. אין ספק שהאלה המדוברת היא גברת "אני על זה" חרוצה וממוקדת שמתרוצצת, מחוררת עננים עם עקבי סטילטו וחברה של "אלת הטיימינג" בפייסבוק. אבל אם נודה על האמת לבחור יש גם את הדבר החמקמק הזה שקוראים לו "את זה".
ללימודי עיצוב אופנה בשנקר , הוא מספר, הגיע במקרה. "חברה של אחי הגדול הייתה סטודנטית בשנקר, חשבתי שזה יכול להיות מעניין לנסות וליצור תיק עבודות והייתי המום מכך שהתקבלתי. אבל, גם במהלך הלימודים עיצוב אופנה עדיין היה עבורי בגדר מדרגה מעניינת לעבר יעד אחר, לא ידוע". בשנקר דווקא חשבו אחרת ופנו אליו מטעם בית הספר כדי שיישאר כמורה. במקביל להוראה הוא שימש כסטייליסט בהפקות אופנה, כתבות מגזין ותצוגות. "לקראת הלידה של בני הבכור כשאשתי ואני כבר רקמנו תוכניות על חופשת לידה משותפת - פריבילגיה של אבות פרילנסרים, התקשרו אלי מרנואר והציעו לי להקים ולעצב מותג חדש בשם 'רנואר מן'".
כעבור שלוש שנים ברנואר מן, כשהחלק הקשה והמאתגר כבר מאחוריו ובלוטת הריגושים התחילה לגרד קצת, הגיע טלפון נוסף מחברת "דיזל" שקיבלו זיכיון למותג "שביניון" ורצו שיקים ויבנה אותו בארץ. אחרי סשן ראיונות שנמשך חודש במהלכו מספר המראיינים הלך ותפח מדי פגישה, קיבל את התפקיד.
כעבור עוד שלוש שנים, שוב צלצל הטלפון ורנואר שוב היו על הקו " זו הייתה שיחה מפתיעה, למרות שלא עזבתי בטונים צורמים, עדיין באיזשהו מקום הם נפגעו מהחלטה שלי. בפגישה הם הציעו לי להקים מותג חדש שיפנה לנערות צעירות". מזה ארבע שנים וחצי, הוא שם, עובד עם צוות קטנטן שאין בו חלוקה ברורה ומובנת כי יוצרים ביחד.
כמי שעשה זאת לא פעם, איך בונים מותג מהיסודות ?
"הקמה של twentyfourseven, לא בהכרח מייצגת התנהלות טיפוסית. התהליך היה שונה מבדרך כלל והגיע מצורך אמיתי שאיתרנו. בנינו את המותג כמענה למי שחשו קצת זנוחות. מוזר ככל שזה נשמע, הכוונה היא לנערות צעירות. אגב, מאז המותג השתנה והתבגר, אבל באותה התקופה ישבנו מאחורי מראה אטומה והקשבנו לקבוצות המיקוד ועלתה מהקבוצה תחושה שכשהן נכנסות לחנות לא מכבדים אותן כלקוחות ורואים בהן ה'מעצבנת שרק באה למדוד', או 'זו שיש לה רק שטר של מאה שקלים מאמא בארנק'.
לקחנו את המסקנות מקבוצות המיקוד ועיבדנו את זה לעיצוב החנות, עם פינת ישיבה של ספות, שולחנות, מגזינים ותחושה ביתית ומזמינה. תאי ההלבשה קיבלו דלת ומנעול ולא וילון מתנפנף, גם המראות נכנסו לתוך התא, כשברוב החנויות הן מחוץ לתאי המדידה. בהתחלה פנינו לקבוצת גיל של נערות בנות 14-16, אבל בהמשך שינינו את דרך החשיבה ואנו פונים לא לטווח גילאים, אלא להתייחסות לאופנה שניתן להגדירה בהכללה גסה לאלו שנהנות לשחק עם האופנה".
עד כמה הדוק הקשר עם החברה האם, רנואר?
"הקשר הוא לוגיסטי, הבעלים הם אותם הבעלים, המשרדים תחת אותה קורת גג, מחסני החברה משותפים. מעבר לכך, זו לא אותה הלקוחה ולא אותו השירות. וחשוב לי לייצר את הבידול הזה. פרופיל המוכרים שלנו הוא שונה, אנחנו מחפשים מוכרים עם סטייל אישי משלהם, שירגישו נוח לשלב פריטים שונים ולהשתולל עם האופנה, המכירה אצלנו היא עדינה יותר ובאה ממקום של לתת לבחורה להתלבט מול המראה. התלייה של הבגדים היא פרונטאלית, כך שניתן לסקור את החנות ולראות מה מוצא חן בעינייך ללא הצורך "לדפדף " ו"לנבור". הרעיון בחנות שתוכלי להרכיב לך הופעה שלמה עם האקססוריז הנכונים, יש לי חוזה לא כתוב עם הלקוחה שלי שלא אתן לה להביך את עצמה. לא רודף אחרי כל טרנד, יש מיון של הטרנדים וכשאנחנו מצלמים את הקולקציה אנחנו יוצרים שילובים מעניינים ולא צפויים של הבגדים".
מעט תמוהה ההחלטה לבחור ביוליה פלוטקין כפרזנטורית ואז להעלים אותה בצבע שחור ולהניח פאה על סממן ההיכר שלה - רעמת התלתלים הבלונדינית
"בהתחלה החלטנו על הפקה קלילה, ליטראלית, כזו שתכלול הרבה קפיצות באוויר, תחושת ריחוף וניתוק. ואז השם של יוליה עלה כמי שמביאה איתה משהו מרענן וגם כרקדנית לשעבר. הרעיון הזה בסוף נגנז. אבל יוליה נותרה כי היא באמת הלקוחה שלנו, יש בה משהו מעניין ותופס את העין גם אם היא לא הדוגמנית במובן הקלאסי. הרעיון בלצבוע אותה בשחור, בא ממקום של ליצור קנבס, שהוא קונטרס לצבעי הקולור בלוק ולאו דווקא ללכת על הפרש והקיצי. זה היה תרגום שונה לטרנד שהיה ברור שיתפוס העונה. למרות שאנחנו רשת אנחנו משתדלים לתעתע וליצור משהו שונה ולא צפוי".
מה מרגש אותך בעולם האופנה כיום?
"הלגיטימציה לשלב גבוה ונמוך היא מקום טוב לביטוי אישי וייחודי. הטישירט המכובסת עם הז'קט היוקרתי. ברמת השמות אני לא מהמדפדפים במגזינים והבוהים בסטייל דוט קום. אני לא גרופי של אף אחד, אבל אני מעריך את האמת של בטסי ג'ונסון וויויאן ווסטווד והמחוייבות שלהן לאיך שהן רוצות שהדברים יראו. בניגוד למעצבי על אחרים שמעצבים לכמה מותגים בו זמנית".
אתה מגדל את דור ההמשך אצלך בבית?
"יש לי שני בנים בני תשע וחצי וחמש וחצי. שניהם מציירים יפה, מודעים לאופנה ולפעמים אני זוכה למשפטים כמו: 'אבא, המכנסיים האלו לא מתאימים לחולצה'. לא נראה לי שהם יבחרו להיות מעצבי אופנה, אבל ימים יגידו. אם יש משהו שאני גאה בהם, בהקשר הזה ובכלל, זה על האומץ להיות מי שהם ולא להתיישר לפי הרוב. לבן הבכור שלי, יש שיער ארוך, כי ככה הוא החליט. מראה מעט שונה בשכונה שלנו בראשל"צ ובכיתה שלו הוא היחיד. אבל הוא הכריז 'השיער שלי ברשותי' ולא נעלב אם פונים אליו כבת, לפעמים אפילו לא טורח לתקן את הטועים."
טווח המחירים:
חולצות טריקו: 39.90-129.90 שקלים; חולצות אריג: 99.90-169.90 שקלים; חצאיות: 99.90-189.90 שקלים; שמלות: 119.90-289.90 שקלים; מכנסיים וג'ינסים: 149.90-249.90 שקלים.
להשיג בחנויות הרשת ובקניון עזריאלי.