בין אם בגלל ציון 90 השנים לפעילות בית האופנה או בין אם מסיבות אחרות הקולקציה של גוצ'י לקיץ 2012, אשר הוצגה אמש במסגרת שבוע האופנה של מילאנו, הייתה מפגן חסר פשרות של עושר וזהב. אחרי אין ספור קולקציות בהן פרידה ג'אניני, המנהלת הקריאטיבית של הבית, העלתה כל הומאז' אפשרי לשנות ה-70 (כשהשיא הוצג בקולקציית החורף האחרונה), היא ניאותה הפעם לשנות מעט את הסיפור המוכר ולחזור אחורה כמעט עד תחילת המאה הקודמת.
ההתחלה, מכל מקום, הייתה מעט מהוססת. כמעצבת שהמיקס האנדרוגיני אינו זר לה, התצוגה נפתחה בשורה של מראות מבוססי מכנסיים גבריים בעלי אגן תפוח וצללית רגל צרה, וז'קטים מחוייטים בהדפסים גיאומטריים חדים. אמנם ניכרו היטב פרטים כמו אימרת כפתורים בקו הקרסול או שזירות זהובות ונדיבות של פאייטים נוצצים, אשר יצרו פסי רוחב על בלייזרים, אך אלה שימשו בעיקר כרמז של לבוש יום לבאות.
הבשורה הגדולה נעוצה בשלל עיצובי הערב המרהיבים, שמיצו עד תום את קונספט ה"הרד דקור" (משחק מילים על תנועת ה'אר דקו') אשר שלט למעשה בקולקציה כולה. שמלות בקו מותניים שמוט, שכמעט והעלים את הצללית הנשית, קווים גראפיים נועזים שנשזרו לכל עבר וקצב של צ'ארלסטון, שהועצם בזכות חצאיות גדילים מתפזרות, הצליחו להשיג מידה דומה של תנופה לזו שהביא אתו הזרם האסתטי החדש בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בדיוק כפי שאז נשענו על מידות יופי סימטריות השאובות ממצרים העתיקה, וגם יוון, גם כאן הייתה מידה התפייטות על העבר, ואולי גם על המסורת העשירה של בית האופנה. וכפי ששם הקולקציה מרמז הרוך הוחלף בקושי, באנרגיה נוקבת וכוחנית, בוטה ורבת השפעה.
ומה עוד נותר לומר? אחרי התצוגה הזו, והתצוגה האחרונה של מרק ג'ייקובס (ופראדה בסיבוב הקודם) תחזית אחת ברורה לפחות. הטוונטיז נמצאים בדיוק מעבר לפינה.
וידאו: רויטרס
עריכה: יאיר דניאל
צילומים: AP
רוצים לראות עוד מהקולקציה? הכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
