הנורות הקטנטנות אשר קישטו את תקרת האולם ודימו אותו לרחוב ססגוני וחגיגי, והשיר 'ממבו איטליאנו' שנוגן לאורך כל התצוגה, לא הותירו ספק ביחס לכוונתם של דולצ'ה וגבאנה בקולקציה לקיץ 2012, שעלתה במסגרת שבוע האופנה במילאנו. זוג המעצבים העלו על המסלול את איטליה החמה, המעכסת והפרובינציאלית, במובן החיובי והעשיר מצבע ומרקם של המילה. אם הקולקציה הקודמת ביטאה בעוז את מגמת הנשים בחליפות גברים, הרי הפעם הם יצרו עולם דימויים הפוך לחלוטין, עם שמלות ברך משנות החמישים, חליפות חצאית שתמיד קטנות מידי על החזה, וביטויים בוטים ללנז'רי, אולי הסממן הנשי המובהק מכולם, כפי שהוכיחו עליוניות שדמו למחוכים או ספק מכנסונים-ספק תחתונים רחבים.
הקולקציה נפתחה בלבוש היום של אותה מאמא איטלקייה, עם רצף מסחרר של פריטים שהודפסו במה שנראה כמו ציורי הפירות והירקות שהיו מקשטים מגשי פלסטיק לפני חמישה ושישה עשורים. שמלה מתנפנפת ובהירה בהדפס רימונים; אחרת מכוסה באין ספור עגבניות עגלגלות וחושניות; או חליפת מכנסונים שהחצינה את קו המתאר הפאלי של המלפפון, היו מהדגמים הבולטים שבהיצע והסתמנו כאחד הלהיטים הגדולים של הקולקציה (אשר בוודאי תקבל ביטוי באחת מרשתות האופנה בקרוב).
אחרי ששבע הקהל ממטח הפירות (ואכן היו המון מהם, אפילו כפלפלים חריפים) דולצ'ה וגבאנה פנו כדי לקרוץ לבגדי הערב המוגזמים של הנשים הגדולות מדרום איטליה, אולי סיציליה. הצללית הבסיסית נותרה קשובה אל קימורי הגוף, שלא לומר מחצינה אותם היטב, והצבעים השולטים התבססו על שחור-לילה או קרם מעודן. אלא, שכדי להשיג את אותה היפרבוליות ודרמה, הועמסו חלק משמלות הערב, חליפות החצאית ובגדי הגוף ההדוקים בערמות על ערמות של אבנים מזוייפות, גדולות יותר מהחיים עצמם. מלבד האיכות המרצדת, והיכולת של כל אבן כזו לשבר את האור, הן השיגו את רצונה של המוזה שעמדה מאחורי הקולקציה כולה לבלוט מבין עשרות אחרות.
עוד מהקולקציה של דולצ'ה וגבאנה בעמוד הפייסבוק שלנו
הקולקציה של פראדה בשבוע האופנה במילאנו
הזהב של גוצ'י בשבוע האופנה במילאנו
