ברביות ומטאדורים: סיכום שבוע האופנה במילאנו

רגע לפני שהוא דוהר לפריז, קרל לגרפלד מניח בצד את נעלי השאנל שלו ונכנס לנעליו כמנהל האמנותי של בית האופנה פנדי. כשהוא חמוש בחלל ארוך ומואר, פסקול מדויק וקארה דלווין אחת, הציג קיסר האופנה הבלתי מעורער את הקולקציה הקולית ביותר שידעה מילאנו בשבוע האחרון. יחד עם סילביה ונטורינו-פנדי האמונה על האקססוריז, רקח לגרפלד קולקציה סופר-מודרנית עם תחכום של אופנה רחוב, מה שהופך אותה לחריגה בנוף האיטלקי המתרפק והיוקרתי.

מעצב העל ליהק לתפקיד הראשי את פרח הסחלב כמוטיב מרכזי בקולקציה, שהלך והתפתח ככל שהתקדמה התצוגה: מה שהחל בסדרה של שמלות, חליפות ומיני אקססוריז בהדפסים ורקמות של סחלבים, כולל תיקי יד מושלמים, המשיך מהדו-ממד לפיתוחי עור ובד תלת-ממדיים דמויי פרחים עשויים נגזרות נייר, כאשר אלו התפתחו לבסוף לכדי משחקים מופשטים יותר של חיתוכים. את אלו חתם סטיילינג מופלא מכף רגל ועד הראש המעוטר בסיכות סחלב מלאות נוכחות.

מנעד הגזרות נע בין הלחמים בין חצאיות עור ספורטיביות לחולצות פולו עם רוכסן, לבין פרפראזות אדג'יות על מכנסי הרמון, שמלות קוקטיות עם חספוס ומעילי עור עם טוויסט. העור תפס חלק ניכר בסיפור העונתי של פנדי, אחרי הכל מדובר באחד המרכיבים החשובים במורשת של בית האופנה האיטלקי.

דולצ'ה וגבאנה שוב בכותרות, והפעם לא בעקבות הסתבכויות עם שלטונות המס. הקולקציה של הצמד הכי זוהר במילאנו הוצגה ביום הנעילה של שבוע האופנה, וחתמה את האיוונט הנוצץ בצורה הכי גלאמית שיכולה להיות.

בהשפעת הסיפור ההיסטורי של פלישת ספרד לסיציליה במאה ה-15, רקמו דולצ'ה וגבאנה עיבוד אופנתי שמרפרר לתרבות ולסגנון העשירים אשר הורישו הספרדים לסיציליאנים עם הכיבוש והשחרור שלאחריו. האלמנטים מסגנון הבארוק ומעולם הנצרות, משולש הטריקולור החזק על טהרת האדום, השחור והלבן והסקס-אפיל הרומנטי - אין ספק שאת כולם כבר ראינו בעבר בווריאציות דומות (ואפילו רפרנסים בעלי דמיון לא מבוטל לארכיון האגדי של קריסטובל בלנסיאגה). אך על אף הפרשנות הישירה למדי, שבסך הכל סובבת סביב קו הגלאם המוכר של דולצ'ה וגבאנה, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה כי מדובר בקולקציה מרהיבה שכל בת אנוש הייתה רוצה לחמוד.

צמד המעצבים עשה אדפטציות לבגדי המטאדורים, דוגמת טוויסט בדמותם של מכנסונים קצרים על התפר שבין המחויט לספורטיבי כחלק מחליפת המטאדור הקלאסית. אותה חליפה שהופגשה עם חולצה לבנה מכופתרת מהמלתחה הגברית, עוטרה בחגורת אבנט מפוסלת כמו מחוך, משובצת באלמנטים מתוכשטים, או לחילופין נלבשה מתחת לג'אמפר ספורטיבי רקום ומתוכשט במקום הז'קט הגברי המתבקש. בקרוב על שערי המגזינים הקרובים לביתכם.

מי זעק גימיק ולא קיבל? את משבצת השואו הטוב ביותר במילאנו תפס כמובן ג'רמי סקוט, המעצב והטירוף הניצבים מאחורי מוסקינו. סקוט שלקח על עצמו את תפקיד המקבילה האופנתית של אנדי וורהול, המשיך את חוט המחשבה שהחל לטוות בקולקציית המקדונלד'ס שהציג בשבוע האופנה לסתיו 2014. את הביקורת החברתית-תרבותית החדשה שלו, השעין המעצב על בובת הברבי כמשל.

אותה בובה שכל ילדה חוברתה מגיל אפס להעריץ ולחקות, זכתה להאנשה טוטאלית. החל מההליכה המהודסת ועד הארשת המהונדסת, דרך הפיאות הבלונדיניות, צבעי המסטיק וכלה באוסף האקססוריז המצועצע, שלוודאי יתפשט כמו מגפה תוך זמן קצר בקרב אוכלוסיית הפאשניסטות.

סקוט הלך עם חזון הבובתי עד הסוף, ורקח עולם אופנתי שלם שחולש על כל תחומי העניין המרתקים של הברבי - משמלות חלוק מגבתיות לצחקוקים בבריכה ועד רביצה בחליפת פנאי ורודה לעקרת הבית נטולת השאיפות. העולם הפסיכדלי שברא סקוט היה עשוי באופן מושלם, מה שעורר בין היתר היסטריה אינסטגרמית ועילפון חושים תקשורתי קולקטיבי - מה שלחלוטין מאמת את הגישה של סקוט, שהיא לא בהכרח אנטי-פמיניסטית, כמו שהיא פשוט אומרת בישירות: כולנו בובות על חוט.

בית האופנה שהפך לאחד הדומיננטיים במערך הייצוא האיטלקי בשנים האחרונות, ממשיך למצב את עצמו ככזה בזכות היכולת לחבר בין יוקרה נחשקת לתרגום יומיומי שקולע רוב הזמן למה שנשים מעודכנות אוהבות.

גל הסבנטיז שעומד לשטוף את הרחובות כבר בסתיו הקרוב, ימשיך לפי הבשורה של גוצ'י גם אל הקיץ הבא. בבית האופנה לא דילגו על אף מוטיב תקופתי, דוגמת מכנסי הזמש ומכנסי הג'ינס הגבוהים והרחבים, שילובי דנים עם דנים, עליוניות הפרווה והדיטיילים של הרשת והשרוכים (כאשר האחרונים נצפו בווריאציה קצת שונה אך מאוד מזוהה עם תצוגת סתיו 2014 של דיור).

במקביל הגיח גל נוסף שעשה את דרכו מאסיה הרחוקה, ובא לידי ביטוי בהדפסים אוריינטליים בהשפעת המזרח ובדי משי צבעוניים שהתלכדו לכדי שמלות קוקטייל מרהיבות, לצד אלמנטים כמו צווארונים סגורים, מפתחים אלכסוניים ושרוולי קימונו. לא משהו שלא ראינו קודם לכן, אך בוודאי משהו שנראה שוב ושוב במהלך השנה על השטיח האדום.

האביב של מיסוני מסתמן כפיוטי במיוחד. בית האופנה האיטלקי לקח את האסתטיקה המאפיינת אותו למחוזות ציוריים ורכים. אפשר להכליל בגסות את הקולקציה של מיסוני תחת קטגורית הבוהו-שיק הפופולארית, אבל זו תהיה סתם פשטנות.

בדי משי קלילים וסריגים עדינים, ריחפו על המסלול במה שנדמה כמו מפגש צבעוני בין קרני שמש מלטפות לשעות בין ערביים. חבושות בטורבנים צבעוניים, צפו הדוגמניות על המסלול כשהן עטויות בחולצות גבריות נונשלנטיות ומכנסיים רחבים ושקפקפים, שמלות רשת סרוגות עם אפקט דמוי טלאים ושמלות מעיל בדוגמאות מרהיבות. שלמות מסוגננת.