גם גדולי המצקצקים בכוחה של הפסיכולוגיה לא באמת יוכלו להתכחש לקיומה ברגע בו היא באה במגע עם בגד. ככה זה. פרויד, יונג, אדלר, אריקסון ושות' אמנם לא מיסדו זאת אף פעם בתיאוריה רשמית, אך מערכת היחסים אותה אנו מנהלים עם הכסות הטקסטילית שלנו, היא בראש ובראשונה בתוך הראש שלנו. מתוך נקודת המוצא הזו הוזנקה הבוקר (שני) בגני התערוכה בתל אביב קולקציית המסלול של רנואר לאביב-קיץ 2015, במה שסימן למעשה את יריית הפתיחה של העונה החמה שבאופק.
"בין האדם הלובש לבגד הנלבש נוצרת מערכת יחסים מורכבת ומלאת ניגודים", פסק רון (רונקו) קאהן טרם פתיחת התצוגה בעת שביאר את הפלטפורמה הרעיונית רווית הקונפליקטים, יש כאלה שאף יגידו יומרנית: "החלטנו להשתמש בצבע בכדי למלא את הרווח בין היפה למכוער, בין טעם טוב לוולגרי, ואת הקו העדין שבין אהבה לשנאה. כפי שרבים וטובים היטיבו להגדיר זאת לפנינו: It's Complicated".
הקו בין אהבה לשנאה אולי דקיק כמו קייט מוס, אך ברנואר לא נרתעו מלטפל באותם רגשות רדיקליים כל כך. תחושת התעוזה המרצדת הלכה והתעצמה ממערכת לבוש אחת לזו המהדסת בעקבותיה. תמונת הפתיחה בכיכובם של הפרזנטורית ההריונית אור גרוסמן ושחקני המשנה ניבר מדר, גפן ברקאי וסתיו בן צור, אמנם הייתה ארוזה בבגדים שחורים, אך לא הסגירה לרגע את תהלוכת הצבע שבדרך.
תוך רגעים בודדים תם פרק הפתיחה השחור, והתחלף בכתום זרחני וזועק, שלאחריו הגיעו כחולים מחשמלים וירוקים נועזים גוונים רחוקים כל-כך מהפסטליות הרכה והמתקתקה שצבעה את עונות הקיץ האחרונות, גוונים שללא ספק מאתגר יותר לחלץ מהם שיק. קולקציות הגברים והנשים נמהלו זו בזו על המסלול, והציגו ערב רב של מערכות לבוש. בעוד ששתי קולקציות המסלול הקודמות של רנואר נעו סביב תימות סגנוניות מגובשות יותר ספורט-וור אורבאני ולוקשרי בהתאמה, הנראטיב הנוכחי היה אקלקטי יותר.
כך למשל בנישה הנשית הוצגו בכפיפה אחת אוברול מפוספס בגווני ליים וירוק בניחוח של חופשת ריזורט זוהרת בשנות השבעים; שמלה א-סימטרית במרקם דמוי קונפטי עם שרוולי קימונו מעט מחויטים וקשר פרונטאלי בסגנון של עליונית הנקשרת על המותניים; וטוניקה שחורה דמוית ווסט גברי על קו התפר שבין הבויפרנד הזרוק למחויט.
בגזרה הגברית והמוצלחת יותר במלחמת המינים, לפחות זו שעל המסלול, הוצגו מגוון צלליות מרעננות החל מחולצת טי בעלת מפתח סירה כפול מלפנים ומאחור; דרך אוברול קצר בגוון של כחול מנויילן במרקם רטוב; וכלה בז'קט פוקסיה שנראה כמו הכלאה בין מעיל פרקה למעיל גשם אופנתי. הן בקולקציה הגברית והן בנשית הוצגו עוד רעיונות רבים מוצלחים, אך בכל הנוגע לאלמנט המקוריות הראשונה לחלוטין האפילה על האחרונה, כאשר במקרים מסוימים דווקא הניסיון לייצר אמירה חתרנית יותר הסתכם בתוצאה סטודנטיאלית קמעה כפי שניבט משמלת קוקטייל שקפקפה מעוטרת בסרטים צבעוניים היוצרים אפקט של פליסה.
באופן אירוני למדי, אותה קולקציה ששאפה לגעת בקצוות של הנפש הוצגה על גבי מסלול הליכה מעוגל וחף מנקודות של קצה. המטאפורה הבלתי מכוונת שנוצרה, רק חידדה את אותם פערים בין הצהרת כוונות, כנה ואמיתית ככל שתהיה ליכולת לתרגם את אותה מורכבות לאופנה בייצור המוני.
מורכבות כשמה היא עניין מורכב - את הקונספט העונתי המוצלח שרקחו ברנואר הצליחו אמנם לבטא ברמה הוויזואלית באמצעות קשת רחבה ומגוונת, נגישה ומסחרית במובן הטוב ביותר של המילה, אך בפועל משהו באמירה האמנותית הכוללת מעט התפספס. הקולאז' הרגשי יכול היה להיות מחודד יותר. בסופו של דבר אותם רגשות שביכולתה של פיסת בד מעוצבת לייצר, הם אלו שגורמים לתעשייה שלמה ולעולם שלם ומוטרף להתקיים באופן ההזוי בו הוא מתקיים. כאמור, It's Complicated.
לצפייה בתצוגה המלאה של רנואר
