אפר איסט, לואר ווסט: שבוע האופנה בניו יורק - סיכום מחצית

את תואר התצוגה המיוחצנת ביותר בתפוח הגדול קניה ווסט קוטף בהליכה. תואר התצוגה הטובה ביותר? רחוק משם. הסופרסטאר המוזיקלי שמטפח את הקריירה האופנתית שלו, לפחות כשם שהוא מטפח את זו המקורית, עיצב קולקציית קפסולה בלעדית לאדידס.

מה היה חבל לגלות שהגלאם ששרר בשורה הראשונה בה נכחו ביונסה, ג'יי.זי וקים קרדשיאן, לא הצליח לחלחל ולהיספג בקולקציה המפומפמת עצמה. האטיטוד הלוחמני על סף האלים, של האיש שנדמה כי הולך ומאבד את זה מרגע לרגע, אולי עובד לו במישור המוזיקלי - אך במישור האופנתי, הרבה פחות.

ווסט ניסה לבטא אמירה מחוספסת עם קצוות של סטריט, מיליטנטיות, אפקט דמוי עירום בלתי מתנצל ואפילו אקולוגיה לעניים בדמות שימוש מזערי בחומרים ממוחזרים. אך במבחן התוצאה, הקולקציה התבררה כלא יותר מאשר אסופה כעורה למדי פרי מוחו של מגלומן ששתה מהאגו שלו צ'ייסר אחד יותר מדי.

על רקע דארק-טכנו צרפתי, מסלול עטוף בהילה חשוכה ופרונט-רואו עתירת אבק כוכבים אופנתיים עם חספוס נוסח ניקי מינאז', קניה ווסט (פלוס קים כמובן) וזואי קרביץ - ההצהרה של אלכסנדר וונג לא הייתה יכולה להיות ברורה יותר. ילד הפלא של עולם האופנה לא בא לשחק משחקים.

וונג הציג על המסלול קולקציה אפלולית במיוחד, שלקחה את מאפייני האתלטיק-סטריט-קז'ואל שלו למחוזות חדשים של חספוס על טהרת הגותיקה: הצבע הדומיננטי על המסלול היה השחור כמובן, עמו וונג מיודד מאוד כבר שנים; דוגמניות החיוורות הידסו על המסלול בארשת אפתית ערפדית; שיערן סוכך על מצחן ועל עיניהן, כשאת כפות רגליהן איבזרו נעלי פלטפורמה מאסיביות זרועות אבזמי מתכת, רצועות עבות וניטים כסופים.

כמו תמיד גם הפעם האטיטוד של וונג נרשם בסימן Badass, אך בניגוד לקולקציות קודמות, הטון הרגיש בוגר יותר, לפרקים אפילו מחויט: מעילי צמר בעלי רכיסת כפתורים משולשת, מעילי פוך רקומים בתיפורי קווילט גליים, חולצות עור מבריקות מחופות בבלייזרים אנדרוגיניים עם דש קטיפתי ומעילים מטאליים במרקם ניילון רטוב אשר מתחת להם הבליחו שמלות רשת כסופות ושקופות בסגנון אבירי.

פרוות, קשמיר, עורות קרוקו, בדי משי זהובים ונגיעות כסופות מרוקעות - ג'ייסון וו ממשיך לכוון כל הדרך למעמד הגבוה. אממה, עם טוויסט בעלילה. לראשונה בהיסטוריה של המעצב חובב הפרסטיז', בחר וו להעלות למסלול דוגמניות פזורות שיער על טהרת הנטורל-לוק.

אולי מדובר באקט המבטא מעין פריקת עול או קונטרה משוחררת יותר ללוקשרי אטיטוד המזוהה עם וו ועם הקליינטורה האקסקלוסיבית שלו המונה נשות אלפיון-עליון נוסח איוונה טראמפ וסופרמודלס מהמדרגה הראשונה כמו קרלי קלוס ואמבר וולטה.

הגלאם של וו אם כך קיבל תפנית קולית יותר בעלילה, על התפר שבין יוקרה לסטריט-קז'ואל שיק מתוחכם - ועל צומת הדרכים המסוגננת שבין אנה וינטור לפאשניסטה המחוננת אוליביה פלרמו. לו רק היה מצטרף לליגת המעצבים שוויתרו על שימוש בפרווה אמיתית, הקולקציה הייתה מוצלחת עוד יותר.

שמו של המעצב הצעיר ג'וזף אלטוזרה מהדהד כבר זמן מה כאחד הפוטנציאלים המבטיחים בתעשיית האופנה. עם זאת, כפי שמסתמן כתב-היד של המעצב הפריזאי בן ה-31 רק הולך ומתגבש ככזה הקורץ למחוזות יוקרתיים, אמידים ובוגרים יותר.

המעצב בעל הקוקטייל השורשי האקזוטי של שורשים צרפתיים, סיניים ואמריקאיים, התחנך מקצועית בבתי האופנה מארק ג'ייקובס ופרואנזה סקולר בטרם חנך את בית האופנה הקרוי על שמו לפני כשבע שנים. אפיל הלוקשרי היוקרתי היה טבוע בדי.אן.איי של בית האופנה עוד מיסודו.

הקולקציה של אלטוזרה לא עסקה בלהיות Fresh בהכרח, כמו שהמשיכה את מופע שנות השבעים הכה-פופולארי בעונות האחרונות בסגנון של יוקרה עירונית זוהרת מהז'אנר של פראדה, גוצ'י ואפילו קצת של ג'ייסון וו מהפסקה מעלה: חצאיות עיפרון שסועות עשויות עור, אינספור צווארוני פרווה, חליפות קאמל גבריות-נשיות ושמלות רד-קרפט קלילות זרועות חרוזים מבריקים אשר מבד לשסע שלהן מבליחים מגפי ברך תואמים. באותה הזדמנות חגיגית אף השיק המעצב לראשונה את קו התיקים שלו.