"בגד הוא דיאלוג בין גוף בתנועה לחומר", פתח אמש (רביעי) רן שבני, ראש מחלקת האופנה של ויצו חיפה בתצוגת הבוגרים השנתית שנערכה בנמל תל אביב באמירה שמובנת מאליה אך אינה מובנת מאליה בו זמנית. הרי האופנה במהותה מייצרת דיאלוג, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. היא מייצרת דיאלוג בין החומר לגוף, בין הלובש לנלבש ובין הבגד עצמו לבועה החיצונית שמקיפה אותו. לכן, הדיאלוג שניסתה לייצר תצוגת הבוגרים של מחזור 2015 היה מאכזב במיוחד.
"הסטודנטים אותגרו השנה לצאת מתחום קווי הגוף המוכרים, בדגש על בגדים לבישים אך לאו דווקא מסחריים", חידד ראש המחלקה והצביע על ההנחיה העיקרית שהובילה את 24 הבוגרות פלוס הבוגר האחד אשר הגיעו אל סוף המסלול בתום ארבע שנים סיזיפיות, רגע לפני שהם הופכים ל"25 מעצבים חדשים בתעשייה" כפי שניסח. בפועל, לימד מבחן המציאות הנוקשה על קיומו של פער נרחב בין רעיונות לביצוע, ובעיקר בין פוטנציאל למימוש שלו.
שוק האופנה מוצף משנה לשנה בעוד ועוד דם חדש, וזה עוד מבלי להתייחס לאופנה הזרה שהופכת היום לנגישה יותר ויותר עם התחזקות מעמדו של השופינג הווירטואלי. עם זאת, האוכלוסיה שמתדלקת כלכלית את השוק הזה, לא גדלה באותו הקצב וכפי שמראים הסקרים - גם לא יכולותיה האקונומיות. המתאם השלילי בין שתי המציאויות הנ"ל מצריך ייחוד אמיתי, ובאופן אוטומטי גורם לרף לעלות בקצב מסחרר. בשנתיים-שלוש האחרונות גילתה מחלקת האופנה של ויצו חיפה קפיצת מדרגה אדירה, עד כדי כך שהצליחה להידחף אל מערכת היחסים הצפופה בין השחקניות המובילות בתעשייה שנקר ובצלאל, ולאיים להפוך את המונוגמיה האסקלוסיבית למשולש סוער. בדיוק מכאן, מגודל הציפייה נובעת האכזבה הדרמטית מליל אמש.
25 קולקציות עלו על מסלול התצוגה, אך אפילו לא אחת מהן נשאה את הבייגלה המתבקש מעל זה שהופך משהו לבלתי נשכח. לא מעט בוגרים הצליחו לייצר הבלחות קטנות ומרטיטות (במיוחד בתחום האקססוריז) , אך רק בודדים מהם היו קרובים להציג קולקציה שמצליחה להיות שלמה, הרמונית, מורכבת, מוקפדת ומקורית גם אם עדיין סובלת מטעויות.
בוגרים רבים אמנם הציגו על המסלול רעיונות מעניינים, אך ניכר היה כי רובם המוחלט לא היטיב לפתח אותם עד הסוף. אם בגימורים, החיבורים, הליטושים או באופן העיבוד הכולל - התובנה המצערת הזו באה לידי ביטוי לא פעם ולא פעמיים, אלא לאורך כל הערב. אך הבעיה האמיתית אינה טמונה רק בליקויים הטכניים, אלא קודם כל בפרשנות ובאמירה. בעוד שכישורי טכניקה יכולים תמיד להשתכלל, לא בהכרח ניתן לומר זאת על היכולת לנסח אמירה מקורית ואותנטית אך במקביל חדשנית ועכשווית. קשה לומר בלב שלם שהייתה קולקציה שהצליחה ללכוד את כלל החוויה ההוליסטית הקוסמית הזו, אך ארבע בוגרות היו בדרך הנכונה לעשות זאת:
סמאר עסאף הציגה את "שופוני יא נאס", אחת הקולקציות המגובשות והשלמות יותר באנסמבל. בהתבסס בסך הכל על כותנה וצמר היא הצליחה לייצר מערכות לבוש, אשר עוסקות במונחים הטעונים של גבריות, מנהיגות ומעמד בהשראת האליטה הפלשתינית בימי המנדט הבריטי. עסאף הצליחה לנהל דיאלוג אמיתי ומורכב סביב המתח שבין השופוני הגברי הערבי לבין זה המערבי הקלאסי-שמרני, ואף היטיבה לייצר מודל כלאיים מוצלח. היא עשתה זאת באמצעות חיבורים מעניינים וחכמים, כמו במקרה של כפתן הסובל מפיצול אישיות ולא החליט אם הוא חולצה או שמלה, אשר בצדו הארוך יותר הוא מתחבר למכנסיים באופן שהופך את כל הסיפור לפריט אחד ומורכב. כל זאת התבטא גם בשכמיות הצמר המוקפדות אשר נשאו הדפס עדין ומופשט יחסית מעולם האסלאם, ומנגד בחליפת שלושה חלקים ערבית-מרבית בהדפסים אותנטיים עזים אשר החיבור ביניהם יצר משהו כמעט גרוטסקי במכוון.
דריה לפיס שאבה את ההשראה שלה מהים, על פלטת הגוונים הממגנטים והטקסטורות הקסומות שבו. את אלו היא העתיקה באמצעות משחקי פירוק והרכבה מחדש של בד הדנים, ובאמצעות טכניקות של שטיפה וצביעה שנסכו בקולקציה עומקים נוספים כמו במצולות. בלטה במיוחד שמלה שקופה ומרהיבה המחופה בגדילים בצבעוניות מתחלפת על טהרת הכחול-אינדיגו, שהייתה יכולה להיות מושלמת עם עוד קצת ליטוש. כמו כן בלט ז'קט אומברה יפהפה בגזרת בלון אשר שילב עור, ושודך לחצאית קפלים שדיברה באותה השפה.
נטלי ונדרמולן נברה בשורשיה כבת לאם ירושלמית ולאב בריטי שהינו שחקן כדורגל זר לשעבר. את אשר מצאה עיגנה בקולקציה חיננית במיוחד, שהאפקט הכולל שלה ניחן בדיוק בניצוצות שהיו חסרים כל כך באותו הערב. היא הפגישה בין גזרות קלאסיות עם מוטיבים ובדים ספורטיביים-אופנתיים, ובין הדפסים מצוינים הלוכדים את שני העולמות.
סיון לוין הצליחה להתבלט אף היא, בעיקר משום תיקי היד המוצלחים שנראו כמו גבישים שקופים משופעים בתפרים סמי-רפואיים על רקע עור צבעוני. אלו השלימו קולקציה רגישה במיוחד שנוצרה במחווה לחברתה הטובה שנהרגה שש שנים קודם לכן במדבר המלח בבוליביה. למרבה הפלא, בחרה לוין ליצור קולקציה שלמה על בסיס המלתחה הגברית, על טהרת התעתוע המסוכן. הייתה זו קולקציה נקייה ועשויה היטב.
