עברו 13 שנים מאז שבית האופנה קוראז', המזוהה עם המוד מהסיקסטיז, מיסלל את הקולקציה האחרונה שלו. לפני כארבע שנים רכשו אותו אנשי העסקים ז'אק בונגר ופרדריק טורלוטי, ומינו את המעצבים הצעירים סבסטיאן מאייר וארנו יאן בראש הצוות האמנותי - בתקווה שיפיחו חיים באג'נדת הספייס אייג'ית של אנדרה קוראז' האלמותי.
התצוגה, שהתקיימה במרתף הבסטיליה, סימנה את הופעת הבכורה שלהם והציפיות היו בהתאם. השאלה היא, האם הם הצליחו לרגש בתרגום המחודש לקוד הגנטי הקוראז'י?
אל המסלול יצאו דוגמניות בבגדי גוף לבנים ועליהם ז'קטים בסילואטה ריבועית בצבעוניות של שחור-לבן, תכלת, אדום, כסף וצהוב, מבדי עור, זמש וויניל. הגיאומטריות המשיכה בווריאציות על עיגולים וטרפזים בסדרת חצאיות שהולבשו גם הן על אותם בגדי גוף לבנים, ואז זלגה למכנסיים ארוכים, ווסטים במראה משוריין ושמלות באפיל סיקסטיז מודי.
בין לבין שולבו פריטים רכים יותר כמו גופיות ספגטי נוזליות וחולצות כפתורים פתוחות שהחלישו את האטיטוד הקונספטואלי. הווריאציות על כתב היד הקלאסי של קוראז' הוגשו גם בפרטים הקטנים כמו ברוכסנים ובפנלים בצורת וי, בחיבורי בדים שגזורים בעיגולים (חצאיות המיני למשל) ובתפרים מעוקלים שיוצרים תנועה. מה שבלט בסופו של דבר בתצוגה הזו הוא הרצון להתמקד בפריטים מסחריים. לא עוד שני מעצבים צעירים שרוצים להפגיז יצירתיות קשה להבנה ומתחנפת למבקרי אופנה צמאי ריגושים.