הבוקר, לאחר תצוגת גאלה בלתי נוצצת בעליל שנערכה אמש, התקיימה התצוגה הראשונה של שבוע האופנה גינדי תל-אביב. תצוגת משכית הייתה למרבה ההקלה ההפך הגמור מאירוע הפתיחה המאכזב. מדוע מאכזב? כיוון שהייתה לו זיקה חלשה לאופנה. למעשה, הרושם הכללי היה שמדובר באירוע שכל מטרתו היא לקדם פרויקט נדל"ן מטעם גינדי החזקות. במשך כארבעים דקות נאמו דוברים שונים על דירות, מרפסות, קניונים, גני ילדים, תכניות ארכיטקטוניות ומכירות. נכון שמדובר בספונסר מתחום הנדל"ן שהיקף תרומתו לבנייה בארץ רחב ומרשים, אבל אנחנו כאן בשביל האופנה. וההאופנה נותרה בצל. העיצובים, חלקם מקסימים למדי, לא זכו לתשומת לב ראויה עקב כל מיני הפרעות והסחות דעת: ידועניות בתפקיד דוגמניות שהתאמצו למשוך תשומת לב לעצמן, קהל מתבשל בחום שמאווררים לא הצליחו להפיג ושורות ראשונות מאוכלסות במקורבים במקום עיתונאים שכמובן מצופים לסקר מקרוב. היה מביך לראות את הקהל נס החוצה בעוד הדוגמניות יוצאות למסלול לפינאלה. אבל קל להבין. מכל מקום, תצוגת הפתיחה, כאמור, הייתה נחמה גדולה. יש עתיד לאופנה הישראלית. בחורה צעירה ומוכשרת בשם שרון טל אחראית לכך.
הקולקציה למשכית בעיצובה של טל הייתה פרץ של יצירתיות מהפנטת. דגם אחר דגם, היא הדהימה עם טעם מצוין והבנה עמוקה של סוגיית מה נשים רוצות ללבוש. הן הרי רוצות בגדים יפים, נוחים ומחמיאים. פשוט למדי, ממש כמו רבות מהשמלות, חולצות הכפתורים וכפתני משכית. השאר היו דגמים מתוחכמים וחגיגיים יותר העשויים לשמש נאמנה שנים. הגוונים, החומרים והגזרות הן כאלו שאינם תלויים בכאן ובעכשיו. הם על זמניים. כי קולקציה המבוססת על סגנון שהביאו עולים ואמנות ישראלית מקורית תישאר לנצח. כן כן, שרון טל לא שכחה לרגע את שורשי המותג הוותיק לטקסטיל וצורפות שפעל כאן 40 שנה, סיפק לעולים תעסוקה, שימר מסורת חומרית וחשף פן תרבותי של עליית עדות המזרח. מותג שהיא השיקה מחדש ב-2013, כמעט 20 שנה לאחר סגירתו עקב הפסדים והתיישנות סגנונית. בזמן העבודה על הקולקציה היא אירחה את רות דיין, המייסדת והרוח החיה במשכית של פעם. לדבריה, גברת דיין "נותנת את דעתה ואפילו מלמדת טכניקות ישנות חדשות". ללא ספק, שיתוף פעולה מחמם לב שתוצאותיו המופלאות נראו היום והשיבו אמון ואופטימיות אבודים באופנה הישראלית.
הקולקציה, הכוללת בנוסף לשמלות, חולצות הכפתורים והכפתנים, גם מכנסיים, חצאיות ופריטי ריזורט, פונה לשעות היום והערב. עם אבזור נכון, גם כמה מפריטי היום פה יתאימו לכל אירוע שדורש יותר השקעה. ההשראה נמצאה באמנויות בדואיות שניתן למצוא בנגב. טל נסעה הלוך ושוב לאזור ים המלח. בדרך נגלו אליה כמובן נופי המדבר והים. והם מצאו את מקומם בקולקציה בדמות חומרים קלילים ונושמים, גזרות אווריריות וגווני חול, אדמה, מלח, אבן, שמש, שמיים וים ואלמוגים.
נועם פרוסט פתחה בשמלת ערב חובקת גוף וחושפת כתפיים בגוון קאמל עם שיבוצי פסיפס - שמלה להתגאות בה בכל שליחות דיפלומטית בחו"ל. בהמשך הוצגו עוד דגמי ערב ויום בגווני מדבר צהבהבים, ורודים, חומים, ניודים ולבנים. שתי גלביות לבנות עם פיתוחי "עלים" בקצות השרוולים, עליונית ושמלת עור בגווני פודרה, שמלת ערב כסופה מסאטן עם חגורה אחורית מנצנצת, השאירו את חותמם. אבל החיזיון של שביט ויזל, מלכת היופי לשנת 2010 ודוגמנית עסוקה היום, בחולצת קימונו, מכנסיים לבנים ומגפוני סטילטו שחורים, היה בלתי נשכח. המגפונים בתצוגה, בגווני ניוד, חום ושחור של ניין ווסט, עשו רושם של הנעלת אופנת יוקרה נוסח ג'ימי צ'ו או מנולו בלניק. ככה זה כשהבגדים מושלמים.
