מעיל מעור אייל הצפון שנוצר לפני עשרות שנים על מנת להעניק הגנה רוחנית לשמאן אינואיטי ("אסקימוסי"), התגלה כעת על ידי צאצאיו ההמומים של השמאן בתור סוודר עם העיצוב המקודש של המעיל, שנמכר בחנות הדגל של מותג האופנה הלונדוני "קוקון טו זאי" בסוהו. בני המשפחה טענו בזעם שהדוגמא של הסוודר היא העתק מדויק של המעיל המשפחתי הייחודי - העתק שנעשה ללא רשותם. לאחר שהדברים פורסמו בקנדה נאלצה החברה להתנצל, ולהסיר את הסוודר מהמדפים.
"רתחתי מזעם, כעסתי, הייתי עצבנית, ויותר מכל הייתי בהלם", אמרה סלומה אווה לתכנית רדיו בתחנת CBC הקנדית. אווה מתגוררת באיקאלואיט - עיר הבירה של טריטוריית קנדה נונאווט, האזור בו מתגוררים בני העם האינואיטי. השמאן בעל המעיל, הוא סבא-רבא שלה.
העיצוב של המעיל נוצר בתחילת שנות העשרים לאחר שהשמאן חשש כי מישהו עתיד להטביע אותו, ודוגמת כפות הידיים שמעטרת את אזור החזה, כמו גם הדמות שמאוירת במרכזו - נועדו לפי אמונתו לשמור על חייו. "זה מעיל הגנה", מסבירה אווה. "רק הוא עצמו חשב על זה, והוא עיצב את זה כדי להציל את חייו". לאחר בדיקה עם משפחתה, בטוחה אווה כי אף חוזה מסודר לא נחתם עם מעצב האופנה וכי החברה מעולם לא ביקשה את הזכות להשתמש בעיצוב לצרכים מסחריים. "זו יצירה גנובה", היא מתעקשת. "אין שום סיכוי שמעצב אופנה היה יכול לחשוב על העתק מדויק כזה בעצמו".
תמונות של הסבא-רבא שלה התפרסמו אמנם בכמה ספרים וברחבי האינטרנט, אבל אווה חושדת כי ייתכן והמעצב גנב את העיצוב המורכב מהסרט הדוקומנטרי "יומני קנוד ראסמוסן" מלפני עשר שנים, המספר את סיפורו של סבא-רבא שלה שהיה השמאן האינואיטי האחרון, על פי כתביו של החוקר הדני קנוד ראסמוסן שהגיע למחנה המבודד בגרינלנד בשנת 1922. "אני לא יודעת בוודאות, אבל סבא-רבא היה שמאן ידוע ומפורסם בעולם ותמונות שלא נמצאות שם בחוץ".
סלומה אווה ניסתה ליצור קשר עם המעצב אבל אף אחד לא חזר אליה, וגם כלי תקשורת מקומיים שביקשו לראיין אותו לא קיבלו תשובה. מאז שנחשף הסיפור הביעו מאות אנשים מחאה מעל דפי הפייסבוק והטוויטר של קוקון טו זאי. הבגד מעורר המחלוקת נמכר ברשת הקנדית CNTRBND האוחזת בסניפים בטורונטו ובוונקובר, עם תג מחיר של 925 דולר קנדי (כ-2,700 שקלים). זמן קצר לאחר שטענות המשפחה פורסמו בתקשורת המקומית, הסירה הרשת את הסוודר מאתר האינטרנט שלה, והפריטים הוסרו מהמדפים.
זו לא הפעם הראשונה ש"קוקון טו זאי" סופגת ביקורת על שימוש בעיצוב שמקורו באמנות ילידים. החברה טוענת שהדוגמאות שלה "לוכדות את היופי, האמת והכוח מאחורי חפצי ילידים" ושהם למעשה מחווה - ולא ניכוס של העיצובים. אבל אווה לא מקבלת את הטענה הזו. "הם עושים שימוש בתמונות שיש להן ערך קדוש ועוברים על החוקים הקדושים של האינואיטים", היא אומרת. "הם משכפלים בגדי שמאן, ורק למטרות רווח".
לאחר שהמקרה פורסם, פנתה החברה אל אווה באימייל והתנצלה. "במהלך 20 השנים האחרונות 'קוקון טו זאי' תמיד קיבלה השראה ורכשה כבוד לתרבויות של ילידים ושבטים ברחבי העולם. זה חלק מה-DNA של החברה, לחגוג את הרב-תרבותית כצורה של אמנות ולעודד הערכה למסורות, עדות ודתות מגוונות. בעת שהפריט הוצג, בינואר 2015, ניתן עליה קרדיט לקהילת האינואיט בהודעה לעיתונות שלנו ובסיקורים מקוונים כגון זה. 'קוקון טו זאי' היא חברה בריטית קטנה מאוד עם צוות של פחות מ-15 אנשי המועסקים ברחבי העולם ועם רקעים אתניים שונים החל ממקדוני, יווני, פורטוגזי, פולני, גרמנית, איטלקי, הולנדי, יפני, ניגרי, סיני ואינדונזי. בעבודתנו לא הייתה כוונה לפגוע באף קהילה או דת. אנו מתנצלים בפנייך ובפני כל מי שחשו כי נפגעו מהעבודה שלנו, שכן זו בהחלט לא היה כוונתנו. הפריט כבר הוסר ממכירה מקוונת באתר שלנו, והוא יוסר גם מהחנויות".
לאחר שקראה את ההתנצלות, אומרת אווה כי עדיין יש לה שאלות לחברה. "אני רוצה לדעת איך הם הגיעו לזה, איך הם השיגו את ההעתק המדויק ואני רוצה לדעת למה הם לא ביקשו מאיתנו רשות", היא אומרת בראיון לרדיו הקנדי. "שמחתי מהאימייל שלהם אבל הייתי עצובה באותו הזמן. זה היה מתוק-מריר, הם לא הציעו למשפחה שלנו כל פיצוי, לא התנצלו בפני סבא-רבא שלי ואפילו לא הזכירו אותו. אני חושבת שהם בכלל לא יודעים ממי הם גנבו את העיצוב".
