הפופולריות של הג'ינס כמוטיב מרכזי במלתחת הקז'ואל לצד מיקומו בצמרת הטרנדים של העונה ממשיכה לעורר עניין בקרב המרוץ של היצרנים לעבר הכיס שלנו. השחקן החדש-ישן בתחום הוא בד הסלבדג' דנים שמאיים להחזיר את הגלגל לעשור הקודם, בו שלטו בשוק מותגי הפרימיום דנים שמכרו לנו ג'ינסים במחירים שנעו סביב ה-1,000 שקלים ומעלה. ולא שהם נעלמו מהשטח, פשוט אנחנו למדנו שג'ינסים מרשתות אופנה "נחותות" יותר, שעולים בין 200 ל-300 שקלים עושים את העבודה לא פחות טוב ולעיתים אף יותר.
אז מה בעצם סלבדג'?
סלבדג' זה בד דנים שנארג בנול בשיטה מסורתית של שתי וערב, והיא למעשה "סוגרת" את הבד כך שלא יתעוות. בתהליך השזירה מתבצע דילוג על מספר חוטי שתי, מה שהופך את הבד לגמיש (כן, גם אני לא סגורה על כך שהבנתי את זה), צפוף יותר ולכן עמיד יותר. לבסוף הוא נשטף למטרת ריכוך הבד - דבר המונע דהייה והתיישנות במהלך השימוש.
בתהליך גזירת הבד למכנסי ג'ינס שומרים על האמרה האדומה (או כל צבע חוט אחר ששזור בין חוטי הכותנה) בתור הגימור באזור הקרסול - מה ש"שמבזבז" יותר בד לצורך תפירת זוג מכנסיים אחד. ברמת ייצור תעשייתית מתאסף בלאי גדול של חומר גלם שאינו בשימוש. בשורה התחתונה, הכותנה בדנים מסוג סלבדג' איכותית יותר, ויקרה יותר בשל תהליך העבודה והניצול המופחת של הבד. בג'ינס ללא אמרה (ניתן להבחין בגימור אוברלוק רגיל) התהליך מהיר יותר וחסכוני יותר ולכן זול יותר.
פקטור נוסף הוא משקל הבד שמשפיע באופן ישיר על הבלאי. הספקטרום נע בדרך כלל בין 8 ל- 16אונקיות (227-454 גרם). הג'ינס הפחות נחשב שוקל לרוב קצת יותר. עוד עובדה שמייקרת את הסיפור היא שרוב בדי הסלבדג' האיכותיים מיוצרים כיום ביפן בשיטות המסורתיות.
