בווידיאו: תצוגת קיץ 2015 של גולברי, אותה חותמת הפרזנטורית איילת זורר
בתוך כל הסערה שהתחוללה אמש צריך להגיד דבר אחד: איילת זורר היא לא דוגמנית. היא שחקנית מוכשרת ואישה נאה ביותר. קברניטי חברת גולברי שיחקו אותה כשהשכילו לפני 11 עונות לבחור בה כפרזנטורית. זו היתה מבחינתם יציאה חכמה ללהק אותה בדיוק בזמן שהיא מתחילה לפרוץ את גבולות המדינה, ולהיות הישראלית הראשונה שעושה את זה ביגטיים בהוליווד. ומי בכלל לבשה אז גולברי? אני בטוחה שהיו חברות מתחרות שאכלו את הכובע כשראו את התרומה שלה למותג.
ועם זאת, אנחנו נמצאים היום במיתון עולמי, וההשפעה הראשונית ניכרת בתחום האופנה והטיפוח. כתגובה, באופן טבעי, המותגים מחפשים דרכים יצירתיות להיות חדשניים ואטרקטיביים. במקביל החשיפה התקשורתית אונליין מאוד גדולה וגורמת לעייפות החומר, מה שמגביר את הצורך הבלתי נפסק לייצר ריגושים. בטח כאן, בישראל. באיזו עוד מדינה בעולם אנשים מחליפים סמארטפון בכל פעם שדגם חדש יוצא? אנחנו חברה שמחפשת סיפוקים מיידיים, וכל דבר כאן נעשה בהגזמה.
בהתאם לכך, גולברי משחקת את המשחק. היא רשת מסחרית ובסיסית. זה לא פראדה, זה לא מיו מיו, זה בטח לא דולצ'ה. לא מדובר במותג שכולן חושקות בו. והרי מי קונה גולברי? נשים שמזדהות עם זורר מבחינת הגיל ומידות הגוף. במהלך האחרון שנעשה, נראה כי החברה רוצה לפנות לפלח שוק נוסף, ולהצעיר את המותג. בדיוק כמו שקסטרו עשו בזמנו.
חשוב להבין, הצרכנית הישראלית אוהבת נגישות לכוכבת שלה. אותה איילת זורר שיושבת בהוליווד, עושה סרטים, ומגיחה לארץ פעמיים בשנה כדי לקבל צ'ק - לא תואמת את הדרישות הללו. הקהל הישראלי רוצה לראות את הפרזנטורית שלו בתצוגות, לצפות בה מתראיינת אצל גיא פינס ולקרוא עליה בוואלה! סלבס.
אני לא מתרשמת מהכותרת בעיתון - תביעה עקב הטענה כי "המראה החיצוני הידרדר לרעה". זה ציטוט מוכר ומשווק שעשה את כל הבאזז. בפועל, זורר לא תובעת על עוגמת הנפש כמו שהיא תובעת על הפרת חוזה כלכלי.
אבל בעולם האופנה והיופי, בדיוק כמו בעולם הספורט, החיים שלנו לא מתנהלים על פי חוזים. חוזים ניתנים להפרה. בתעשיית הכדורגל מפרים חוזה שמן באמצע העונה. כאשר כלי העבודה הוא הגוף, מותר להגיד שהנראות כבר לא תואמת את החזון האופנתי של אותה חברה. הכל מתחיל ונגמר בבנק. כדורגלן לא מניב גולים - אז יאללה, נקסט. הפרה מניבה פחות חלב - נקסט. מדובר בעולם אכזרי ללא סנטימנטים, ומי שלא בנויה לסטטיסטיקה הזאת, שתעסוק בראיית חשבון.
ברגע שאת חושפת את המראה שלך, הנראות שלך, הגוף שלך והביצועים שלך - את צריכה להיות פתוחה לביקורת גם כשהיא לא נכונה, לא עניינית ופוגענית.
לגיל לא תמיד יש משמעות. מניסיוני האישי אני יכולה לספר שהשאלה הראשונה שאני נשאלת בראיונות היא בת כמה אני. אנשים כבר התחילו לספור לי את הדקות. פעם הייתי עונה "עוד שנתיים 29", היום אני עונה "אני מעל חוקי הטבע". לעומת זאת בעולם הנאור שבחוץ, אנחנו רואים איך סופיה לורן מככבת בגיל 81 בקמפיין של דולצ'ה וגבאנה.
אנחנו חיים בפרובינציה. אם יש אדם אחד במדינת ישראל שמבין הכי נכון איך העסק הזה עובד, זו אני. כבר בגיל 24 ניהלתי חברת אופנה עם 1,200 עובדים, כך שאני יודעת מה זה לנהל מפעל אופנה, מה זה לייצר בגד, וכמובן - מכירה את עולם הדוגמנות כמו את כף ידי. אני הייתי הקמפיינרית הראשונה בישראל, לחברת חוחובה, והעליתי את הבורסה לתכשיטים על המפה - ממש כמו שאיילת זורר העלתה על המפה והביאה את גולברי לאן שהגיעה. סה טו.
הכתבת היא יועצת תדמיתית ועיתונאית בנושאי אופנה, יופי והסטייל.
איילת זורר בקמפיינים לגולברי
