בווידיאו: מיסטי קופלנד בצילומי ההפקה, גיליון מרץ 2016
ב-2007 קודמה הבלרינה מיסטי קופלנד לדרגת רקדנית סולנית בתיאטרון הבלט האמריקאי והייתה לאפרו-אמריקאית הראשונה בתפקיד היוקרתי. בשנה שעברה, לאחר שכיכבה בין השאר בתפקידים הראשיים בהצגות הבלט "אגם הברבורים", "קופליה" ו"מאנון", היא נבחרה לרקדנית הראשית של התיאטרון. מאז היא הספיקה לככב במחזמר ברודוויי "יום בניו יורק", להצטרף לוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית אובמה בענייני ספורט, להוציא ביוגרפיה וספר ילדים ולהיכלל ברשימת האנשים המשפיעים ביותר בעולם על ידי מגזין טיים.
באמצע שנות ה-70 של המאה ה-19 זנח הצייר והפסל אדגר דגה את הדיוקנאות והנושאים ההיסטוריים שהעסיקו אותו עד אז ובחר להתרכז בנושאים מהחיים המודרניים: רקדניות, אקרובטים, זמרים, כובסות וכד'. אבל רקדניות בלט בהן צפה שעות בבית האופרה של פריז, הפכו לנושא הציור החביב עליו. הוא תיעד אותן בהופעה ובחזרות מנקודות מבט לא שגרתיות תוך שימת דגש על המימד הפיזי והתנועה הקלילה הזורמת.
שני הכשרונות האלו, ממקומות שונים וזמנים אחרים, משתפים עכשיו פעולה. בהפקת אופנה מרהיבה במגזין בזאר משחזרת קופלנד (33) כמה מיצירות הבלט הידועות של דגה. ההפקה נערכה לקראת תערוכה חדשה, "אדגר דגה: יופי מוזר חדש, (Edgar Degas: A Strange New Beauty), במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק. בתערוכה אשר תיפתח בחודש הבא ותרוץ ארבעה חודשים, יוצגו כ-180 ציורים והדפסים הממחישים את רצונו של דגה לחקור נושאים כמו חלל, תנועה וקצב באמצעות הריקוד.
קופלנד נראית בצילומים של קן ברואר ודברה אורי, בני זוג מברוקלין, ניו-יורק, והורים לשתי תלמידות בלט. קן הוא צלם אופנה שעבודותיו התפרסמו בווג, מארי קלייר ו-ELLE. העניין שלו בריקוד החל כשהוא התגורר בפריז וצילם רקדנים באופרה של הבירה הצרפתית. דברה, קדנית בלט מגיל שבע, פנתה לצילום בעקבות פציעה. לאחר ששימשה כעורכת צילום במגזינים, היא החלה לצלם בעצמה עבור מגזינים כמו לייף סטייל.
השניים צילמו את קופלנד בשמלות ולנטינו, קרולינה הררה, אוסקר דה לה רנטה, רוברטו קוואלי ואלברטה פראטי שנבחרו בהתאם לדמיונם לביגוד בעבודותיו של דגה. נעשה שימוש כמובן גם בבגדי גוף וחצאיות טוטו.
היצירות ששוחזרו הן בעיקרן ציורי שמן, אבל גם פסל אחד: "הכוכבת" (מוזיאון ד'אורסה, פריז, 1878), "רקדנית" (1880, המטרופוליטן, ניו-יורק), הפסל "רקדנית קטנה בת ארבע עשרה" (1881, נמכר לאספן פרטי ב-1991), "רקדנית בירוק" (1877-1879, תיסן-בורנמיזה, מדריד).
ללא ספר נעשתה פה עבודה קפדנית של תחקיר, סטיילינג, העמדה וצילום. "היה מעניין להיות בסשן צילומים ולא ליצור בעצמי כמו שאני רגילה לעשות" קופלנד אמרה לבזאר. "הנסיון לשחזר מה שדגה עשה היה קשה. תשומת הלב שלו לפרטים הקטנים מדהימה ועם זאת, הוא עדיין מצליח להעביר את תחושת התנועה. זה לדעתי גם מה שיפה וקשה בריקוד".
עוד בנושא
קטלוג שמלות ערב
