בווידיאו: גל גדות על השטיח האדום בפרימיירה של הסרט בלונדון, אמש
לא בכל יום שחקנית ישראלית נמצאת במרכז תשומת הלב העולמית ככוכבת שובר קופות בינלאומי. בימים האחרונים גל גדות מדלגת בין טוק שואוז, פרימיירות ושטיחים אדומים במסגרת הסרט "באטמן נגד סופרמן - שחר הצדק", וכחלק מכללי הטקס היא מחליפה תלבושות בקצב שמחייב התייחסות מעמיקה.
כיאה לסופרסטארית איי-ליסט, היא שכרה את שירותיה של הסטייליסטית מיכאלה ארלנגר, שברזומה שלה נמצאת הלקוחה לופיטה ניונגו - אחת שחורכת שטיחים אדומים כמתלבשת מצטיינת. אם נוסיף למשוואה את הגוף האלוהי של גדות והגישה לבגדי מעצבים מהשורה הראשונה - אז ברור שיש פה אפשרויות בלתי מוגבלות בגזרת הטוטאל לוק.
בפרימייה בלונדון
וכגודל הציפיות - האכזבה לנוכח מצעד התלבושות צורמת במיוחד. נכון, גל נראתה יפהפייה ומתוקתקת בכל אחד מהאירועים אליהם היא הגיעה כדי לקדם את הסרט, ואנחנו מתות לפרגן לה. אבל אי אפשר להתעלם מחוסר מיצוי הפוטנציאל הגלום בשילוב המנצח של סטייליסטית מוכשרת ושחקנית בעלת רגליים בלתי נגמרות וגוף של טופמודל.
אז למה זה בעצם לא עבד? אם נתבונן על השמלות של בלמיין, דולצ'ה וגבאנה, פראדה וג'יאמבטיסטה ואלי, כולן מתהדרות בוויזואליה של מרקמי בדים עשירים כמו תחרה, קטיפה או גיפיור בגוונים שונים ומשולבים באלמנטים תלת ממדיים של פרחים, רקמות, פרנזים וחרוזים. משהו בעומס הזה לא יושב בול על גל. עיון בהופעות מתחיל דרכה הבינלאומית, בימים בהם עדיין לבשה שמלות שעוצבו עבורה באטלייה של קסטרו, מניב מסקנה פשוטה: מינימליזם עובד הכי נכון במקרה של גדות. הרעש הקרדאשיאני שבעיצוביו של אוליבייה רוסטאן לבלמיין, או היער הקסום של דולצ'ה וגבאנה - לא מתחברים לאצילות המעודנת שלה. עוד נקודה למחשבה: לעתים היה נראה כאילו היה ניסיון מכוון להגיב לביקורות על גודל החזה שלה, ולנסות לתת פוקוס עם מחשוף מוגזם.