אחד האלמנטים הטריקיים של "מוקדי תרבות, עסקים, קניות ופנאי" שנפתחים בשנים האחרונות בתל אביב בקצב מסחרר, הוא שבמבחן המציאות הם הופכים לקניונים פתוחים המציעים בסופו של דבר מסחר ותו לא ובמקסימום פעילויות תומכות מסחר מסוג ההפעלות לילדים בחגים לטובת משיכת קהל הורים עייף.
ובכן, יזמי מתחם שרונה התל אביבי מוזמנים לחייך בסיפוק על שוכר אחד שלהם לפחות, שלקח את המשימה צעד אחד קדימה ופינק את המתחם בפנינת תוכן אמיתית ומושקעת.
השמועה על הקמתו של המוזיאון לאופטיקה ותרבות חזותית, שנוסד על ידי משפחת רסין, מייסדת אופטיקנה, וצמוד לחנות המותג במתחם, לוותה בציניות מסוימת מצדי. "כמה קל לאנשים היום לקרוא לעצמם מוזיאון" חשבתי בשנייה הראשונה. אבל ביקור במוזיאון הפך את הציניות על פיה.
המוזיאון אכן ממוקם במבנה של חנות הקונספט של אופטיקנה במתחם שרונה בתל אביב, הוא משתרע על פני שלוש קומות והכניסה אליו חופשית ובאמת שווה להגיע אליו. המוצגים במוזיאון הינם אוסף פרטי שנאסף במשך שנים ארוכות על ידי המשפחה, וכן פריטים נוספים שהובאו במיוחד למוזיאון עם פתיחתו. ההשקעה במקום הן ברמה החומרית והן ברמה המקצועית ניכרת - עבודת האוצרות הקפדנית, התחקירים המעמיקים וכן הדגמים שנאספו. בנוסף - חנות המשקפיים הצמודה כוללת אוצרות של ממש.
וכך יוכל למצוא עצמו המבקר פוסע במנהרת הזמן של תולדות המשקפיים, החל מהמאה ה-11 בה נמצאו עדויות ראשונות לשימוש בזכוכית קמורה כעזר לראייה, דרך מאות שנים, שימושים, מלחמות, אופנות ותרבויות עד ימינו אנו בתל אביב הקוסמופוליטית.
משקפי מסמר, משקפי מספריים, משקפי הלורנט - מי שיודע מה זה שירים את היד. איך ומתי נוצרו משקפי השמש של הטייסים, הרייבן (עוד לפני מלחמת העולם השנייה), מתי שריון צב היה החומר המועדף ליצירת משקפיים, ומה גרם לצורת המשקפיים להיות חתולית כל כך בשנות החמישים? על אלו ועל המון שאלות אחרות תוכלו לקבל תשובה במוזיאון המשקפיים, אבל גם ליהנות מאסתטיקה שכל כולה מוקדשת לפריט האחד הזה. בימים כאלו, כשהכל כל כך מהיר ודק וקרוב לפני השטח, לא נותר לנו אלא לפרגן למותג שמזמין אותנו לצרוך גם ידע ותרבות.