המעצבת מאיה בש משיקה קולקציית קיץ חדשה ובמקביל ממשיכה למתוח את הגבולות של עצמה תוך אתגור המערכת בשינויים פנימיים. על הפרק שני מעברים - הראשון של חנות הדגל שנשארת באותו רחוב (ברזילי) במתחם גן החשמל רק עוברת קצת יותר למרכז השוקק שלו, והשני שלה עצמה לרילוקיישן חצי שנתי ללונדון, שם תלמד באוניברסיטת UAL התמחות בצד העסקי של ביזנס האופנה.
כך שבזמן האריזות עבור זוג פלוס ילד לשישה חודשים בלונדון, היא מצאה את עצמה מנהלת שיפוץ של חנות חדשה, אורזת חנות ישנה וגם מוציאה את אוסף הקיץ. אז אם לרגע חשבתן שמעצבת אופנה יושבת מול לוחות השראה ומציירת סקיצות או ממששת בדים (מודה שלפחות אני חשבתי ככה) - פה המצב שונה. בחינניות מעודנת של רקדנית מהבולשוי, בש מתארת את עבודת הכפיים הרבה שמלווה אותה, ובעוד אנחנו עומדות בלב הבוטיק, אני לא יכולה שלא לשים לב שהבגדים שהיא מעצבת הם בדיוק זה. מעין חיבור אורגני בין מחנה עבודה בסיביר לסטודיו למחול.
בש, שעלתה לארץ מרוסיה בגיל 12, שופכת אור על העניין. "1990, שניה לפני שברית המועצות מתפרקת, אני זוכרת שלא היה כלום. בגזרת הבגדים הייתי לוקחת מאחותי הגדולה ומבני דודים ומכל מי שהיה אפשר. מאוד השתדלתי להוציא משהו שייראה מגניב תוך כדי אלתור מכל מה שהיה בנמצא, וכולם היו יצירתיים, וזה גם טישטש את הבדלי המעמדות. היו המון גזירות וחוטים ואוברסייז וגם בגדים מטושטשים מגדרית".
והייתה גם השנה ההיא בה מאיה החליטה להיות רקדנית ובמקביל לעיצוב היא רקדה שלושה ימים בשבוע 9 שעות בלט קלאסי ומודרני. הכל התנקז לסיפור של הקולקציה עם פריטים כמו שורטס פלייה, גרסה מוצרת למכנסי עבודה עם סיומת גזורה ובטנה מבצבצת; או וסט מכותנה גולמית שעוצב כהומאז' לתקופת האילתורים בברית המועצות; שמלות במראה טי שירט אוברסייז; ומכנסי עבודה עם מותן גומי וסרבל כותנה באורך ברמודה.
הדפס הדמויות המאוירות על ידי זויה צ'רקסקי ממשיכות גם העונה בפרשנות מחודשת על חולצות רגלן, טי שירטס וגם על בגדי הילדים. את הפריטים הסרוגים אמא שלה סורגת מחוטי כותנה המיובאים מליטא, וכל שאר הבדים שמגיעים מיפן.
טווח מחירים:
230-890 שקלים
החנות המחודשת ממוקמת בברזילי 5 תל אביב. לרגל המעבר תינתן השבוע עד 15% הנחה על קולקציית הקיץ.
